חלקו הקודם של המאמר עסק בערעור על שומות הארנונה על פי טענות הקבועות בחוק. בחלק זה נדון בדרכי הפעולה במקרים בהם הרשות פעלה באופן בלתי חוקי. אם הרשות שינתה את צו הארנונה על דעת עצמה ומבלי לקבל לכך אישור; אם הרשות החליטה לחייב נישום שנים אחורה; אם הרשות פועלת לגביית חוב ארנונה שלא כדין - יש פרוצדורה מוגדרת כל הטענות הללו.
במקרה של טענות הנובעות מפעולות בלתי חוקיות של הרשות, יש להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. אולם האם כדאי להימנע מתשלום החוב השנוי במחלוקת ולהגיש את התביעה, או שמא לשלם את החוב ואז להגיש את התביעה?
אל תהיה חייב
ההמלצה היא לא לגרור חובות מול הרשויות, לרבות חובות ארנונה. הרשויות, מן הסתם, הן בעלות איתנות רבה יותר לגביית החובות וחיקוקים שונים אף מקלים עליהן בעניין.
עם זאת, אין בכך המלצה לאזרח לשלם את שאינו נדרש על פי חוק ו/או במקרה שאין הצדקה לתשלום. במקרה של מחלוקת מול הרשות המקומית, יהיה מקור המחלוקת אשר יהיה, יש ליצור קשר מידי עם הרשות על מנת להסדיר את המחלוקת במקום להמתין עד שהחוב יתפח, מה שיקשה הרבה יותר על פירעונו.
יצרתם קשר עם הרשות בנדיון לפתור את המחלוקת? אל תסתמכו על אמירות כלליות של פקידי הרשות ש"יהיה בסדר" וש"נטפל בזה". הניסיון מוכיח, שכל עוד "יהיה בסדר" לא מתועד במסמכים, הרי שאין להסתמך עליו. על מנת שטיעוני האזרח ישמעו, עליו לתעד כל דין ודברים שלו עם נציגי העירייה, כולל שם הנציג, תאריך הפניה ותאריך התשובה וכל פרט רלוונטי אחר. הנסיון מוכיח שכאשר אזרח מתעקש על תיעוד כתוב, פקידי הרשות לא ממהרים להבטיח הבטחות.
גביה מנהלית
ככלל, עומדות בפני הרשות המקומית מספר דרכים לגביית חובות, אולם הדרך היעילה מבחינתה היא דרך הגבייה המינהלית, המוקנית לה על פי חוק.
הגביה המנהלית מאפשרת לרשות לפתוח בהליכי עיקול כספים ונכסים של האזרח בעל החוב באופן מיידי ובלתי אמצעי. אם עיקול חשבונו ונכסיו של החייב לא יביאו לפירעון החוב, רשאית הרשות להיפרע מנכסיו, ככל שאלה קיימים, באמצעות קבלת היתר לכך מאת ראש לשכת ההוצאה לפועל, שברוב המקרים יאשר, בסופו של דבר, מינוי כונס נכסים לחייב. כל זה יכול היה להימנע אם היה החייב מכלכל נכונה צעדיו מול הרשות בזמן הנכון.
הרשות המקומית אינה חייבת להוכיח כי החוב מוצדק, אלא כי פעולותיה נכונות בהיבט הטכני: כי החייב מיודע שעליו לפרוע את חובו, כי החייב קיבל התראה לפני צו עיקול לנכסיו, כי החייב מיודע שנפתח נגדו תיק הוצל"פ וכו'. אם יש לחייב טענות כנגד החוב בשלב הגבייה, יהיה עליו לפעול לעיכוב ההליכים ולטעון לסיבה שבגינה מוצדק לעכב אותם עד לבירור החוב.
כאן המקום לציין, שקיימת גם מגבלה של התיישנות בהפעלת הליכי הגביה. קורה לא אחת, שהרשות מחליטה להפעיל הליכי גביה על חוב ישן שנשכח. הדבר אינו מקובל על בתי המשפט, וההצדקות לכך הן שיקולי מדיניות של טובת הפרט.
במקרה בו כבר מתנהל תיק הוצל"פ בקשר לגביית החוב, והחייב מבקש לברר את חוקיות החוב על כל היבטיו, עליו להגיש בקשה לעיכוב הליכים בלשכת ההוצל"פ, לפרט את העילות לבקשה - וביניהן גם "עיכוב הליכים". במקביל, יש לשקול הגשת צו מניעה זמני לעצירת הליכי הגביה עד לבירור העתירה המנהלית. יש לזכור, שעתירה מנהלית היא עתירה כנגד פעולה של רשות מול האזרח. זהו אינו הליך רגיל של תובענה, ועל כן לא כל מקרה מתאים לבירור בעתירה מנהלית.
* הכותבת היא עו"ד העוסקת במיסוי מוניציפלי ודיני מקרקעין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.