בעתירה שהגישו 9 זוגות לסביים נקבע שאם יש ברשות בנות הזוג הלא-ביולוגיות צו אימוץ או צו הורות שמכיר בהן מיום הלידה, על משרד הפנים לתקן לבקשתן את תעודת הלידה כך שתכלול אותן כאימהות
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל לאחרונה חלקית עתירה של לסביות שהביאו ילדים לעולם מתרומת זרע, לחייב את משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה להנפיק עבורן תעודות לידה הנושאות את שם שתיהן. מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן, והשופטים אלכס שטיין ורות רונן קבעו שאם בת-הזוג שלא ילדה הוכרה בצו אימוץ או צו הורות פסיקתי רטרואקטיבית למועד הלידה, יש לתקן את תעודת הלידה כך שתכלול את שמה.
במרכז ההליך תשעה זוגות של נשים לסביות אשר הקימו תא משפחתי והביאו ילדים לעולם באמצעות תרומת זרע אנונימית, ממנה הרתה אחת מהן. אצל כל הזוגות, בת-הזוג שאינה האם הביולוגית הוכרה אחרי הלידה באחת משתי דרכים – צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.
בשלב מסוים פנו העותרות למשרד הפנים בבקשה להנפיק עבורן תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות, אך הן נתקלו בחומה בצורה. מכאן העתירה שהוגשה לבג"ץ בה הן טענו שלמשרד הפנים אין סמכות לסרב לבקשתן בנסיבות שבהן הוצג לפקיד הרישום צו האימוץ או ההורות.
לטענת העותרות הסירוב להנפיק עבורן תעודת לידה מתוקנת מונע מילדיהן זכויות שכרוכות בהצגת תעודת לידה, כמו קבלת אזרחות זרה. לשיטתן מדובר במדיניות שמפלה לרעה זוגות מאותו המין, ופוגעת בזכותן לשוויון ולחיי משפחה.
מנגד טען משרד הפנים שתעודת הלידה למעשה "קופאת בזמן", באופן שהיא משקפת את רגע הלידה בלבד ואינה מתעדכנת בהתאם לשינויים שחלו בחיי הילד. המשרד כפר בכך שהמדיניות מפלה שכן היא חלה גם על זוגות הטרוסקסואליים. בתוך כך נטען שהתקנות ביחס לצורת תעודת הלידה כוללות את השדות "אב" ו"אם" בלבד, כך שטכנית אין לרשום שתי אמהות.
מסר פוגעני
השופט פוגלמן, שכתב את פסק הדין, קיבל אמנם את עמדת משרד הפנים שתעודת הלידה נועדה לשקף את מצב הדברים בלידה. עם זאת, הוא דחה את פרשנותו כי מטרת התעודה לשקף הורות ביולוגית בלבד. להמחשת הטעות של משרד הפנים ציין השופט כי תעודת הלידה כוללת פרטים שאינם מוגבלים להיבט הפיזיולוגי של ההולדה, כמו דת ולאום.
השופט הוסיף כי הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה, אחרי שהוכר כהורה בצו אימוץ או הורות, משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על-פני הורות המבוססת בדרך אחרת. "לכך עשוי להתלוות מסר פוגעני שלפיו מדובר בקשרים שונים בטיבם ובמהותם, וכי בעוד הורות ביולוגית היא הורות 'אמיתית', הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות 'על-תנאי'", כתב.
אלא שמדובר, לפי השופט, בקונספציה שגויה. לדבריו מרגע שההורות הלא ביולוגית הוסדרה מבחינה משפטית הרי שמעמד שני ההורים שווה לחלוטין וכולל את אותו סל זכויות וחובות הוריות.
בנסיבות אלה קבע השופט שאם ההורות הלא ביולוגית הוכרה באמצעות צו אימוץ או צו הורות פסיקתי למפרע ממועד הלידה – על משרד הפנים ורשות האוכלוסין להנפיק ליילוד תעודת לידה חדשה שכוללת גם את ההורה הלא ביולוגי. לעומת זאת, אם צו ההורות הוא בעל תחולה פרוספקטיבית הרי שלא תחול חובה להנפיק תעודה כאמור.
השופטים שטיין ורונן, כאמור, הצטרפו לפסק דינו.
- ב"כ העותרים: עו"ד חגי קלעי, עו"ד אחינעם סגל-אורבך, עו"ד דניאלה יעקובי ועו"ד שרון סיראי
- ב"כ המשיבים: עו"ד רן רוזנברג ועו"ד מוריה פרימן
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.