עו"ד מהסיוע המשפטי הגישה עתירה שהתבססה על פסיקות שלא קיימות. פסק הדין מדגיש כי אין מניעה שעורכי דין ישתמשו בבינה מלאכותית, אך עושה סדר בעניין חובותיהם כלפי הלקוחות ובית המשפט
בג"ץ דחה עתירה שהגישה אישה נגד בית הדין השרעי לערעורים, לאחר שבקשתה לבטל סעיף בהסכם גירושין נדחתה. בפסק הדין נחשפה תופעה חמורה: באת-כוח העותרת הגישה עתירה שהתבססה על עשרות פסקי דין וציטוטים – שלא היו ולא נבראו. השופטים גילה כנפי-שטייניץ, דוד מינץ ויוסף אלרון מתחו ביקורת נוקבת על השימוש הרשלני בכלי בינה מלאכותית, אך במקביל הודגש כי אין למנוע באופן גורף את השימוש בהם, אלא יש לוודא שנעשה בהם שימוש מבוקר ואחראי.
העותרת, אישה מוסלמית שהתגרשה מבעלה, ביקשה מבית המשפט לבטל סעיף בהסכם הגירושין שלה, שלטענתה כלל ויתור לא מודע על זכויותיה הרכושיות. בית הדין השרעי דחה את בקשתה, ולאחר מכן גם ערעורה לבית הדין לערעורים נדחה. בעקבות זאת היא עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטות, בטענה כי לא הבינה את משמעות הוויתור עליו חתמה.
ואולם במהלך הדיון בעתירה נחשף כי עורכת הדין של האישה צירפה לטענותיה הפניות ל-36 פסקי דין שלכאורה תמכו בעמדתה, אלא שחלקם כלל לא קיימים, חלקם צוטטו בצורה שגויה, וחלקם נועדו לבסס טענה שבינה לבין פסק הדין אין שום קשר. לאחר שהתבקשה להגיש את פסקי הדין המקוריים, הודתה עורכת הדין כי הסתמכה על "אתר שהומלץ לה על ידי קולגות", מבלי לבדוק את אמיתות הציטוטים.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שכתבה את פסק הדין, הבהירה כי מדובר במקרה חמור של הטעיית בית המשפט, גם אם נעשתה בתום לב. היא ציינה כי התופעה של "הזיות בינה מלאכותית" שבה המערכת ממציאה מידע כוזב ומציגה אותו כאמיתי, מוכרת היטב לבתי המשפט וכבר הובילה בעבר לתקריות דומות.
היא הדגישה כי האחריות לוודא את אמיתות המידע מוטלת על עורכי הדין, והם לא יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי. בפסק הדין פורטו חובותיו של עורכי הדין הן כלפי לקוחותיהם וכלפי בית המשפט, והן בשמירה על כבוד המקצוע ואמון הציבור במערכת המשפט. שימוש רשלני בבינה מלאכותית מפר את כל החובות האלה.
לא לשפוך את התינוק עם המים
למרות דחיית העתירה, בית המשפט בחר שלא להטיל סנקציות אישיות על עורכת הדין, אך הבהיר כי מקרים דומים בעתיד עשויים להוביל למחיקת עתירות על הסף ולהטלת הוצאות על עורכי דין. בתוך כך נקבע כי לא ניתן להתעלם מהמציאות שבה טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית הפכו לכלי עבודה נפוץ בתחום המשפט.
בפסק הדין צוטט מאמרו של עידו בר-גיל, מומחה בינה מלאכותית וטכנולוגיות בעולם המשפט, שהדגיש את הפוטנציאל הרב של כלים אלו לשיפור מחקר משפטי, לצד הסכנות שבהישענות עיוורת על תוצרים שעלולים להיות מטעים. בין היתר, בינה מלאכותית מסייעת בניסוח הסכמים ובמיפוי טעויות וסיכונים הגלומים בהם. כמו כן משמשות מערכות בינה מלאכותית לעריכת כתבי בית-דין, כשבכוחן להעשיר את הרקע לכתבי הטענות, לספק תובנות נוספות, לשפר ולטייב ניסוחים ולהצביע על קשיים וכשלים בטיעון המשפטי. בנוסף, הבינה המלאכותית יכולה להנגיש את הדין עבור מי שאינם משפטנים.
לקראת סיום הבהירה השופטת כי "אין בחומרת המעשה שלפנינו, ובחששות שהוא מעורר, כדי להעיב על שימושים ראויים שניתן לעשות בכלי בינה מלאכותית. אל לנו לשפוך את התינוק עם המים". היא הוסיפה כי בכלי הבינה המלאכותית טמון פוטנציאל רב לשיפור מרחיק לכת של המלאכה המשפטית וכי נוכח קצב התקדמות הטכנולוגיה, והדינמיות המאפיינת אותה, יש הסבורים כי בעתיד הלא רחוק עורכי דין אף יידרשו להיעזר בבינה מלאכותית על מנת למלא את חובותיהם.
השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון הסכימו עם פסק הדין, והעתירה נדחתה כאמור ללא צו להוצאות.
- ב"כ העותרת: עו"ד סוהיר זידאן
- ב"כ המשיבים: לא צוין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.