בוטל נוהל מפלה של רשות האוכלוסין שקובע כי בקשות לשינוי סטאטוס של ישראלים שנישאו לזרים יישלחו לבדיקה של 3 חודשים. מעתה ואילך הבקשות יטופלו באופן מיידי בדיוק כמו במקרה של זוגות ישראלים.
בג"ץ הורה לאחרונה על ביטול סעיפים בנוהל משרד האוכלוסין המורים לעכב בקשות לשינוי במצב האישי של ישראלי שנישא לאזרח זר למשך 3 חודשים לצורכי "בירור". המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר והשופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז קבעו כי סמכותו של פקיד המרשם מוגבלת לבחינה פורמלית של תעודת הנישואים שאורכת דקות ספורות. בתוך כך צוין כי הנוהל אינו סביר או מידתי באשר הוא עורך הבחנה לא מוצדקת בין זוגות ישראלים ששינוי המצב האישי שלהם מעודכן באופן מיידי לבין זוגות שאחד מהם אזרח זר.
בעתירה שהוגשה נגד שר הפנים ופקיד מרשם האוכלוסין ב-2015 על ידי ארגון זכויות האדם "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע", נטען כי הוראות הנוהל לגבי ישראלים שנישאו לזרים (שבאותה תקופה קבע תקופת המתנה של חצי שנה שקוצרה תוך כדי העתירה) מפלה באופן בוטה בינם לבין בני זוג ישראלים שהסטאטוס שלהם משתנה במקום.
נטען בין היתר כי החוק לא העניק לפקידי רשות האוכלוסין סמכות לערוך בדיקות מעמיקות מעבר לעיון בתעודת הנישואין והבקשה שהגישו בני הזוג, וכי העיכוב ברישום גורר פגיעה לא מידתית ולא סבירה בזכויותיהם החוקתיות לשוויון, קניין, חופש תנועה וחיי משפחה.
מנגד טען משרד הפנים כי אין עילה להתערב בנוהל, שכן פקיד הרישום מוסמך בחוק לבחון האם תעודת הנישואים מהימנה ובמקרה שאחד מבני הזוג הוא נתין זר הדבר לוקח זמן משום שאין לגביו מידע זמין.
בתשובה לטיעונים אלה ציין "גישה" כי משרד הפנים לא פירט מהן בדיוק הבדיקות שנערכות במקרה כזה, ולמעשה ברור שלא נערכות בדיקות כלל כיוון שאין בהן צורך שכן מלוא הפרטים מצוינים בטופס הבקשה.
התנהלות מטרידה
המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז קיבלו את העתירה. השופט מלצר קבע כי סמכותו של פקיד הרישום לבחון בקשה לשינוי מצב אישי מוגבלת לבדיקה של נכונות הפרטים המופיעים בתעודת הנישואים. הנוהל – המסמיך את הפקידים לערוך בדיקות נוספות בכל מקרה שבו אחד מבני הזוג הוא נתין זר – חורג מסמכות זו.
"... לא נתונה בידי המשיבים הסמכות לקבוע הוראה רחבת-היקף בנוהל מטעמם, אשר תורה על קומה של תקופת 'בירור' בטרם רישום שינוי המצב האישי של תושב על בסיס תעודה ציבורית, המוגשת יחד עם הבקשה", כתב השופט והדגיש: הסמכות לבירור מקיף שמורה רק למקרים חריגים שבהם עולה חשש מובהק לאי אמיתות התעודה או לתרמית.
השופט הוסיף עוד כי משרד הפנים לא סיפק נתונים לגבי סוג הבדיקות שנערכות לבני הזוג, ונראה שבפועל שכלל לא נעשות בדיקות כלשהן. "מצב דברים זה... הוא, בלשון המעטה, מטריד, ואינו עולה בקנה אחד עם הציפייה להתנהלות תקינה ויעלה מצידה של הרשות המנהלית", נכתב.
כמו כן ולמעלה מן הצורך השופט קיבל את הטיעון שהוראות הנוהל אינן סבירות או מידתיות, משום שהן מבחינות ללא הצדקה בין בני זוג ישראלים לבין בני זוג שאחד מהם אינו ישראלי.
לפיכך נקבע כי הוראות הנוהל מבוטלות, ומעתה ואילך פקידי המרשם ישנו לאלתר את המצב האישי של בן הזוג הישראלי לאחר בחינה קצרה של תעודת הנישואים. שר הפנים ופקיד מרשם האוכלוסין חויבו בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ ארגון גישה: עו"ד נעמי הגר
- ב"כ משרד הפנים ורשות האוכלוסין: עו"ד רועי-אביחי שויקה
עו"ד דור פנק
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.