הבעל השתמש בכספי פיצויים שקיבל כדי לפדות את תשלום המשכנתא על בית שרכש עם אשתו, מבלי ששיער כי ביום מן הימים תבגוד בו עם בת מינה. לאחר שהתגרשו ומכרו את הבית, הוא ביקש נתח גדול יותר מהתמורה. בית הדין הרבני קיבל את בקשתו ופסק לו 65% מהכספים.
בני הזוג, שנישאו לפני 17 שנים, רכשו בית בעזרת הלוואה בסך 540,000 שקל מבנק טפחות (דאז). בשנת 2002, הגבר קיבל פיצוי כספי גבוה על נזקי תאונה בה נפגע עוד לפני שהתחתן, והשתמש בחלק מהפיצוי כדי לפרוע את יתרת המשכנתא בסכום של כ-420 אלף שקל.
לשאלות בנושא גירושין:
פנול-עורך דין דיני משפחה
במהלך השנים, הביאו בני הזוג ילדים לעולם, ואף שיפצו והרחיבו את הבית בעזרת כספי הפיצויים. אלא שההרמוניה המשפחתית הגיעה לקיצה כאשר הגבר גילה כי אשתו בגדה בו עם אישה אחרת.
בעקבות הגילוי המסעיר, בני הזוג נפרדו בשנת 2014, התגרשו ברבנות כעבור שנה, והגבר חויב בתשלומי מזונות לילדיו. לאחרונה, הם מכרו את ביתם המשותף תמורת 1.27 מיליון שקל.
לאחר המכירה פנה הגבר אל בית הדין הרבני בחיפה בבקשה לחלק את התמורה בצורה לא שוויונית, כלומר שהוא יקבל את רוב הסכום שהתקבל מהמכירה.
הגבר טען כי נשא כמעט לבדו בתשלומי המשכנתא ועלויות השיפוצים באמצעות הפיצוי הנזיקי שקיבל – שמעולם לא היה חלק מהרכוש המשותף.
לדבריו, יש להתייחס להשקעותיו בבית כמתנה על תנאי – שהופר. שהרי, אם היה יודע שאשתו תבגוד בו עם בנות מינה, לא היה משתמש בכספו כדי להשקיע בבית המשותף.
בנוסף, הוא טען שהאישה הפרה החלטה של בית הדין בקשר לחלוקת תכולת הבית. לטענתו, היא נטלה מהבית ריהוט וציוד משותף – את חלקו מכרה ובחלקו האחר היא משתמשת.
האישה התנגדה נחרצות להצעת בעלה לשעבר לחלוקה לא שווה. היא טענה כי הבית נרשם על שניהם ואין זה משנה מהיכן הגיעו מקורות המימון. באשר לפיצוי שקיבל הגרוש, היא טענה כי הכספים הוטמעו ברכוש המשותף, וכי מדובר ב"מתנה גמורה", שאינה ניתנת להשבה.
באשר לתלונות הגבר על הציוד, האישה סיפרה שלקחה ומכרה אותו מכיוון שהגבר התעלם מהודעותיה בקשר למשא ומתן על חלוקת הציוד, מה גם שהוא ואחיו נטלו את תכולת המחסן, שהיו בו מכשירי חשמל יקרים.
נאלץ להתגרש וישלם?
אב בית הדין הרב יוסף יגודה והדיינים ישראל דב רוזנטל וסיני לוי אמנם קיבלו את הטענה שכספי הפיצויים הוטמעו ברכוש המשותף, אולם ייחסו משמעות גדולה למטרת ההשקעה. הדיינים קבעו כי הפיצוי, שנועד לשרת את הגבר עקב פציעתו בתאונת דרכים, הושקעו על-ידו במשפחה מתוך ציפייה שהוא ואשתו יחיו יחדיו בשלווה ובנחת, מבלי ששיער שתבגוד בו והוא ייאלץ להתגרש ולהותיר את ממונו בידה. הדיינים הבהירו כי האישה גם לא הכחישה שגרמה ב"מו-מעשיה" לגירושין.
"לאור האמור, תחושה של אי נוחות הייתה מעיקה על מצפונינו אילו היינו צריכים לקבוע שיש לחלק את תמורת הנכס בחלקים שווים", כתבו הדיינים, וקבעו שתמורת הבית תחולק כך שהגרוש יקבל 65% מהתמורה על מכירת הבית, בעוד האישה תקבל 35% בלבד.
באשר לנטילת הציוד, הדיינים מתחו ביקורת על הפעולות החד-צדדיות שביצעה האישה, ש"קבעה עובדות בשטח" ונטלה לעצמה את המיטלטלים ללא הסכמת הגרוש. בקיזוז הפריטים שלקח מהמחסן, חויבה האישה לשלם לו 20,000 שקל עבור הפריטים שנטלה.
- ב"כ התובע: עו"ד טלי רונן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד טל איטקין
* עורכת דין ז'אנה רפאלוב ממשרד רפאלוב ושות' עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.