בגלל דירת בן הזוג: מכרה את דירתה היחידה ולא תקבל פטור ממס שבח

אישה מכרה דירה בבת ים הרשומה על שמה וביקשה פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים יחידה. ועדת ערר קבעה שהיא לא זכאית לפטור שכן לא הוכיחה הפרדה רכושית בנוגע לדירה שרשומה על שם בן זוגה

ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה לאחרונה ערר שהגישה אישה על החלטת מנהל המיסוי שלא להעניק לה פטור ממס שבח. במוקד הדיון עמדה מכירת דירה בבת ים שהייתה רשומה על שם האישה. טענת האישה כי אין לייחס לה זכויות בדירת בן זוגה בפתח תקווה לנוכח הפרדה רכושית נדחתה. הוועדה נתנה משקל לעובדה שהדירה בפתח תקווה נרכשה לאחר הנישואין, ושהאישה חתמה על הלוואת משכנתה לנכס.

בני הזוג נישאו ביוני 2016 ויש להם שלושה ילדים. במועד החתונה היו בבעלות בן הזוג שתי דירות הרשומות על שמו, אחת מהן ברחוב אלי כהן בבת ים.

ב-2017 רכשה האישה דירה ברחוב הנביאים בעיר תמורת 1,198,000 שקל. בגין הדירה היא קיבלה הקלה במס רכישה הניתנת לדירה יחידה. לצורך הרכישה היא לקחה משכנתה בגובה 400,000 שקל וכן הלוואה מבן זוגה בסכום של 800,000 שקל.

ב-2019 מכר בן הזוג את דירתו בבת ים וקיבל פטור ממס שבח על מכירת דירה יחידה. ב-2020 הוא רכש דירה בפתח תקווה.

ב-2021 מכרה האישה את דירתה בבת ים תמורת 1,380,000 שקל. התמורה שימשה לסילוק מוקדם של המשכנתה ולהחזר ההלוואה שהעניק לה בן זוגה.

מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב סירב להעניק לאישה פטור ממס שבח בגין מכירת דירתה בבת ים.

בערר על ההחלטה טענה האישה כי יש לראותה כמי שמכרה דירה יחידה הזכאית לפטור ממס שבח, מבלי לייחס לה זכויות בדירת בן זוגה בפתח תקווה. לדבריה, היא הוכיחה קיומו של הסכם ממון והפרדה רכושית בין נכסיה ונכסי בן זוגה.

מנהל המיסוי טען מנגד כי האישה לא זכאית לפטור ממס שבח שכן לא הצליחה לעמוד ברף הראייתי הגבוה הנדרש על מנת להחריג את דירת בן זוגה בפתח תקווה, שנרכשה לאחר הנישואין, מנכסי התא המשפחתי.

כלל התא המשפחתי

יו"ר הוועדה, השופטת ירדנה סרוסי, דחתה את הערר. היא הבהירה ש"כלל התא המשפחתי" שבחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד".

עם זאת, הפסיקה הכירה בשני חריגים לכלל התא המשפחתי: חריג המטען ההיסטורי וחריג ההפרדה הרכושית. לפי חריג המטען ההיסטורי, לא מתחשבים בפעולות שביצע אחד מבני הזוג לפני הנישואין.

לפי חריג ההפרדה הרכושית, יש לפרש את כלל התא המשפחתי כחזקה הניתנת לסתירה שלא תחול כאשר בני הזוג קבעו הפרדה רכושית בהסכם יחסי ממון, ובלבד שההסכם אינו למראית עין ואינו מלאכותי, וכאשר הוכח בראיות ברורות כי הפרדה זו נשמרת בפועל והיא לא נזנחה במהלך החיים המשותפים.

ביחס לדירות שנרכשו לאחר הנישואין ונרשמו על שם אחד מבני הזוג, ציינה השופטת כי בכמה מקרים נקבע רף ראייתי גבוה מהרגיל להוכחת הפרדה רכושית בדירות אלה. 

במקרה זה, דירת בן הזוג בפתח תקווה נרכשה לאחר הנישואין. לבני הזוג מקור הכנסה משותף (שניהם עובדים במספרה של בן הזוג) ולא הוכח כי אינם מקיימים שיתוף בהכנסותיהם ובהוצאותיהם במישור הכללי.

זאת ועוד, רכישת הדירה בפתח תקווה נעשתה דרך מימון משכנתה משותפת מבנק הפועלים, עליה חתמה האישה כלווה. נסיבות אלה מובילות למסקנה שלאישה יש זכויות פאסיביות בדירה. 

בסיכומו של דבר נקבע שהאישה אינה זכאית לפטור ממס שבח על מכירת דירתה בבת ים.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ העוררת: עו"ד יניב כהן
• ב"כ המשיב: עו"ד ניר וילנר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.