ב-2010 עלתה העוזרת על סולם ומעדה. השופט עבאס עאסי קבע כי מאחר שהמעסיקה הייתה "מודעת היטב" לפחד של העוזרת מסולמות, היה עליה להזהיר אותה שלא לעלות על המתקן.
בתחילת ינואר 2010 עבדה התובעת כעוזרת בית בביתה של הנתבעת בכפר דניאל, ונפלה מסולם בדרכה לנקות חלונות גבוהים.
בתביעה שהגישה נגד המעסיקה, לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לה, התובעת תיארה כי באותו יום מעסיקתה הייתה "עצבנית" ומיהרה לצאת מהבית. היא הביאה לה סולם פלסטיק בן שלושה שלבים והתעקשה על ניקוי החלונות הגבוהים. הניקוי עצמו התבצע לאחר שהמעסיקה יצאה וללא השגחה או תמיכה מסביב, בניגוד לפעמים קודמות.
לדבריה, כשהניחה את רגלה על השלב האחרון בסולם הוא זז והיא נפלה לארץ בחוזקה ונחבלה בצדו הימני של גופה. בהמשך נמצא כי פרקה את הכתף ושברה את הירך.
הנתבעת טענה מנגד כי הורתה לתובעת במפורש לא להשתמש בסולם והיא לקחה אותו על דעת עצמה ובניגוד להנחיותיה.
עוד ציינה הנתבעת כי לתובעת היה "פחד אימים לעלות על סולם" ולכן היא ביקשה ממנה לנקות את החלון בגובה הרצפה בלבד. לדבריה, בשל חששה של התובעת היא עצמה נהגה לנקות את החלונות הגבוהים.
מכל מקום טענה הנתבעת כי "פעולת העלייה על סולם קצר ותקני היא פעולה רגילה וטבעית עבור עובדת ניקיון מנוסה ומקצועית" ולא הייתה בפעולה כל סיכון מיוחד.
ביקשה לרצות
התובעת הותירה בשופט עבאס עאסי מבית משפט השלום בירושלים רושם מהימן ומשכנע. לדבריו, "ניתן היה להתרשם כי מדובר באשה פשוטה שביקשה לרצות את המעסיקה שלה על מנת לשמור על מקום עבודתה".
השופט הוסיף כי לא סביר שהנתבעת ביצעה בעצמה את ניקוי החלונות הגבוהים שעה שמדובר בפעולה "לא קלה ולא פשוטה" והיא מעסיקה עובדת ניקיון שאמורה לעשות אותה.
לקביעת השופט, אין ספק כי הנתבעת, כמעסיקה של התובעת, אחראית בחובת זהירות כלפיה המחייבת אותה "לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא שהיא תוכל לבצע את עבודתה בצורה בטוחה".
השופט קבע כי אמנם במצב רגיל עלייה על סולם קצר ותקני לא אמורה לחייב את המעסיק באמצעי בטיחות מיוחדים אולם במקרה זה, הנתבעת הייתה מודעת לחשש הכבד של התובעת מפעולה זו ולכך שהיא אינה מסוגלת לעלות לבד על סולם ולעבוד עליו.
השופט קבע כי גם אם הנתבעת לא נתנה לתובעת הוראה מפורשת לנקות את החלונות הגבוהים, עצם העובדה שהיא ביקשה ממנה לבצע את העבודה כרגיל מבלי להזהיר אותה שלא לעלות על סולם, מהווה התרשלות מצידה. זאת, לנוכח ה"סכנה הממשית" שנשקפה לתובעת מעלייה על סולם.
עם זאת, מאחר שהנתבעת אינה "מעסיק מקצועי" אלא אישה פרטית ייחס השופט חלק מהאחריות לתובעת עצמה.
השופט אימץ את חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט והעמיד את נכותה של התובעת על 15%. השופט פסק לתובעת פיצויים עבור הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה, כאב וסבל, הוצאות ועזרת הזולת.
בסיכומו של דבר, בניכוי אשם תורם של 30% ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 91,800 שקל בצירוף שכ"ט עו"ד של 20% והוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד ד. גנסין
- ב"כ הנתבעות: עו"ד צבי רפפורט ואח'
* עורך דין מרדכי וסרטייל עוסק בנזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.