חברה לקידום אתרים תבעה עובדת שלה שערקה לטובת לקוח מרכזי, בטענה שהסכם ההעסקה אסר זאת. השופט קבע שהעובדת פעלה בניגוד לחובות האמון והסודיות ביחסי עבודה
עובדת תפצה את מעסיקתה לשעבר ב-20,970 שקל – כך נקבע בבית הדין לעבודה בתל אביב. חרף סעיף בהסכם העבודה האוסר עליה לעשות זאת, עברה הנתבעת לעבוד אצל לקוח גדול של מעסיקתה טרם חלוף תקופת צינון, כשבידיה מידע פנים יקר ערך. השופט דורון יפת כתב ש"התנהגותה אינה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והסודיות ביחסי עבודה".
התובעת היא חברה העוסקת בקידום ושיווק אתרים באינטרנט. היא מספקת ללקוחותיה ייעוץ בנושאי אופטימיזציית אתרים על מנת שידורגו גבוה בתוצאות מנועי החיפוש ("SEO"), בעיקר בזה של גוגל. בין לקוחותיה נמנה האתר "זאפ". הנתבעת עבדה בחברה התובעת, תחילה כאחראית על קידום אתרי "Rest משלוחים" ו"Zap מתחתנים", ובהמשך כמנהלת מחלקת SEO, האחראית על צוותי קידום האתרים של קבוצת "זאפ".
במסגרת זו חתמה העובדת על הסכם עבודה שאחד מסעיפיו עוסק ב"סודיות ואי תחרות". כחלק מהסעיף נאסר עליה להתקשר בקשרי עבודה עם לקוחות החברה, "ובאופן מיוחד לחברת זאפ", וזאת למשך שנתיים "מיום סיום ימי ההודעה מראש" על הפסקת העבודה. באפריל 2021 החלה העובדת לעבוד בחברה. לאחר שנה וחודשיים היא התפטרה וכבר למחרת החלה לעבוד ישירות ב"זאפ".
מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין באמצעות עו"ד רלי ארביב. הטענה הייתה שמעבר העובדת ל"זאפ" מהווה גזל סוד מסחרי וניצול הזדמנות, תוך הפרה בוטה של חובת תום הלב. לשיטתה מדובר בהפרת הסכם העבודה, המצדיקה לחייב את העובדת בתשלום פיצוי.
מנגד טענו העובדת וקבוצת "זאפ", באמצעות עו"ד חדוות ינקו וולמן ועו"ד מוריאל שרגא, כי בהתאם לחוק הייתה הקבוצה מוכרחה לקלוט את הנתבעת כעובדת מן המניין לאחר תשעה חודשי העסקה, שכן מדובר בעובדת קבלן כוח אדם. מכאן, לטענתן, שלא נפל רבב בהתנהלותן.
הכשרה בשווי 18,000 שקל
השופט יפת דחה את טענת הנתבעות לפיה העובדת הייתה מוכרחת להיקלט ב"זאפ" בשל חוק קבלני כוח אדם. הוא קבע שמדובר בטענה צינית אשר נטענה בדיעבד ולצורך ההליך המשפטי, שכן בעבר עבדה הנתבעת בכובעה כעובדת התובעת במשרדי "זאפ" למשך יותר מתשעה חודשים, כשהאחרונה לא קלטתה אותה כעובדת.
הלכה למעשה קבע השופט שהתובעת אינה קבלן כוח אדם אשר חלה לגביה הוראת סעיף 12א לחוק קבלני כוח האדם, המחייבת קליטת העובד אצל ה"משתמש" (מי שבפועל מתבצעת אצלו העבודה, כלומר "זאפ") בחלוף תשעה חודשים, אלא מדובר בחברת שירותים. "לפיכך לא ניתן לקבל את טענת הנתבעות שכביכול ידיה של זאפ היו כבולות והיא הייתה מחויבת לקלוט את התובעת", כתב.
בהמשך קבע השופט שהעובדת הפרה את הסכם העבודה שלה אצל התובעת, בכך שערקה ל"זאפ" יממה בלבד אחרי התפטרותה כשהיא מצוידת במידע פנים יקר ערך. לעניין זה הדגיש השופט שהעובדת בעצמה הודתה בתצהירה כי קיבלה ממנהליה בתובעת "הנחיות והמלצות מקצועיות שונות, המבוססות על ידע וניסיון", כשלשיטת נציגי התובעת - מדובר למעשה בהעברה שיטתית של סודותיה המסחריים אל הנתבעת. בתוך כך צוין בפסק הדין שהעובדת קיבלה הכשרה אצל התובעת בעלות של כ-18,000 שקל.
מסקנת השופט הייתה שבידי העובדת היה לכל הפחות "מידע קונפידנציאלי", וכי "בדרך הילוכה נהגה שלא כדין אל מול התובעת, שכן התנהגותה אינה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והסודיות ביחסי עבודה, היונקים את כוחם מעקרון תום הלב". לפיכך, בשל הפרת סעיף הסודיות ואי התחרות בהסכם העבודה, הוא חייב אותה לפצות את החברה ב-20,970 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רלי ארביב
- ב"כ הנתבעות: עו"ד חדוות ינקו וולמן ועו"ד מוריאל שרגא
לפסק הדין המלא בתיק סע"ש 12566-07-22
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.