אישה שקנתה דירה בפרויקט blue בסמוך לחוף הצוק שילמה למוכר את רוב הסכום אך עיכבה את התשלום האחרון. בית המשפט קיבל את תביעתו לביטול ההסכם.
ב-2013 מכר אדם דירה חדשה שרכש באחד מ-״מגדלי blue״ בצפון תל אביב תמורת 2,650,000 שקל. הרוכשת שילמה את התשלומים הראשונים אך לא העבירה לו את 700,000 השקלים האחרונים. השופט יונה אטדגי קבע שמדובר בהפרה יסודית המזכה את המוכר בביטול ההסכם.
האישה קיבלה את החזקה בדירה מספר ימים לאחר חתימת ההסכם ולאחר ששילמה מיליון שקל. את התשלום השני והשלישי, בסך 275,000 שקל כל אחד, היא שילמה במועד.
המוכר היה אמור לקבל שני תשלומים נוספים, בסך 400,000 שקל ו-700,000 שקל ב-2015 ו-2017 (בהתאמה). ואולם, באפריל 2015 הוא שלח לרוכשת מכתב בו הודיע לה שהמחה (העביר) את זכותו לקבל ממנה סכום של 960,000 שקל לארבעה גופים שונים ששמותיהם צוינו במכתב. הוא הורה לה להעביר להם את התשלום הרביעי וסכום של 560,000 שקל מתוך התשלום האחרון באמצעות עורך דין שאת שמו ציין במכתב.
הרוכשת שילמה לעורך הדין את התשלום הרביעי במועד אך לפני התשלום האחרון פנה אליה המוכר והודיע לה שביטל את המחאת הזכות ועליה להעביר את התשלום אליו.
אלא שהרוכשת לא העבירה לו את הסכום וגם לא שילמה לו את היתרה בסך 140,000 שקל שהייתה אמורה להעביר לו ללא קשר להמחאת הזכות.
בתביעה שהגיש נגדה טען המוכר שאי תשלום יתרת התמורה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה אותו בביטול העסקה. לטענתו, הרוכשת ידעה שהמחאת הזכות בוטלה ונמנעה לשלם את היתרה בשל תסבוכת כלכלית שאליה נקלעה.
הרוכשת טענה מצידה כי לא שילמה את הסכום כי לא קיבלה מעורך הדין תשובה חד משמעית בשאלה האם ההמחאה בוטלה. היא הוסיפה שנמנעה מלשלם גם את ה-140,000 שקל מכיוון שהיא סובלת מליקויים ברכוש המשותף בבניין ונודע לה שהמוכר קיבל מהיזמית פיצוי כך שהיא הייתה רשאית לקזז את הסכום.
חילופי נושים
השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהיר כי באופן עקרוני אי תשלום חלק מהתמורה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה את הנפגע בביטול.
עוד הוא הבהיר שכאשר מתבצעת המחאת זכות יש חילופי נושים והנושה המקורי אינו רשאי לתבוע את החייב בגין הפרה שבוצעה לאחר ההמחאה.
לדבריו, כל עוד ארבעת הנמחים לא הודיעו לרוכשת על ביטול ההמחאה היא הייתה רשאית שלא לשלם למוכר את יתרת התמורה.
ואולם, בינואר 2019, במסגרת הליך לסעד הצהרתי שפתחה הרוכשת, הודיעו הנמחים כי ההמחאה בוטלה וממועד זה היא לא הייתה זכאית לעכב יותר את התשלום.
בנוסף, לא הייתה הצדקה לאי תשלום 140,000 השקלים הנוספים, שכן הרוכשת לא הציגה חוות דעת מומחה על הליקויים ואין כל ראיה לקיומם.
בנסיבות אלה קבע השופט כי הרוכשת הפרה את ההסכם הפרה יסודית, והוא בטל. במקביל הוא קבע שהיא זכאית להשבת סכומים ששילמה.
לנוכח טענות המוכר שהוא זכאי לקבל מהרוכשת דמי שכירות על התקופה שבה היא גרה בדירה, הורה לו השופט להפקיד את סכום ההשבה בקופת בית המשפט עד שתתברר טענתו בהתדיינות נפרדת.
הרוכשת חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 8,000 שקל.
- ב״כ המבקש: עו"ד איתי אטדגי
- ב״כ המשיבה: עו"ד הראל נוימן
עו"ד ישראל שלו
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.