לאחר חקירה שטחית, האשימה משטרת ישראל את תושב תל-אביב המתנדב ביישוב "אור הגנוז" בהסעה והעסקה של שב"ח. אלא שבהמשך ההליך, טענות הסניגור שכנעו את המשטרה שאין לה מספיק ראיות להוכחת אשמה. לפני יומיים, ביהמ"ש הכריז על ביטול כתב האישום.
בכתב האישום שהוגש בבימ"ש השלום בקרית שמונה, נטען כי בשעת בוקר בנובמבר 2015, הסיע הנאשם ברכבו את תושב ביידא שבאזור יהודה ושומרון, השוהה בישראל שלא כדין. השניים נסעו מתל אביב ליישוב אור הגנוז שבצפון הארץ, על מנת לבצע עבודות טיח וריצוף.
לייעוץ בנושא:
עורך דין פלילי
משטרת ישראל (שלוחת תביעות צפת), שיוצגה על ידי עוה"ד מאור מזרחי, ייחסה לנאשם עבירות על חוק הכניסה לישראל – העסקת והסעת תושב זר השוהה שלא כדין, מה שנקרא בפי הציבור "שב"ח" (שוהה בלתי חוקי).
הנאשם התגורר במשך 35 שנה בלוס אנג'לס, ולפני מספר שנים חזר ארצה, התיישב בתל-אביב והחל לנהל בהתנדבות את בית ההארחה באור הגנוז.
בשנה שעברה הוא הביא קבלן לשפץ גג שקרס באחד המבנים, מבלי להעלות בדעתו שהדבר יוביל להגשת כתב אישום נגדו. הוא טען כי דרש מהקבלן לוודא שלפועלים יהיו אישורי עבודה ולאחר שסיכמו את ענייני הכספים, יצא לאסוף את הפועל והקבלן מאזור קניון עזריאלי בתל-אביב.
לגרסת הנאשם, כשהפועל נכנס אל רכבו, הוא מיד שאל אותו אם הביא איתו את האישורים, שכן הוא מתכוון להזמין שוטר קהילתי למקום בכדי לבדוק שהכל כשורה. לדבריו, הפועל שיקר והשיב בחיוב.
העבודות החלו, אלא שבשלב מסוים השוטר הגיע, גילה שלפועל אין אישור, ולקח את כולם לתחנת המשטרה. כך, מאוחר יותר מצא את עצמו האיש מועמד לדין, ועל אף שלא סיכם עם הפועל דבר ולא נתן לו כסף. לעומת זאת, הקבלן שוחרר ולא הואשם בדבר.
וכך העניין הגיע לדיון בבית המשפט. הנאשם, אותו ייצג עוה"ד אושרי בן ישי, העלה מספר טענות מקדמיות. הוא סיפר כי שהה עשרות שנים בחו"ל, כך שבמשך השנים התגבשה אצלו מנטליות אחרת, ואינו יודע להבחין בין ערבי ישראלי לבין ערבי מהשטחים שצריך אישור. מכל מקום, טען הסניגור, הרי שהנאשם פעל כשורה ועשה את כל מה שנדרש ממנו.
מבחינה משפטית, הדיון עסק, בין היתר, במה שנקרא בעגה הפלילית "היסוד הנפשי". הטענה הייתה כי אין כאן התנהגות פלילית כיוון שהנאשם פעל מתוך מחשבה שהכל תקין, ועשה כל שביכולתו על מנת לוודא שהקבלן לא העסיק שוהה בלתי חוקי.
עוד נטען, בין היתר, כי הנאשם זכאי ל"הגנה מן הצדק" בשל אכיפה בררנית, שהרי לא הוגש כתב אישום נגד הקבלן, שהעסיק את הפועל בפועל.
מנגד, המאשימה חלקה על גישת הנאשם וטענה כי לפי חוק הכניסה לישראל, הוא חייב היה לראות במו עיניו את ההיתר.
ואולם, לאחרונה חלה תפנית מכריעה – לשכת התביעות במשטרה בחנה שוב את חומר החקירה, והחליטה לבטל את כתב האישום בשל "חוסר ראיות" בנוגע לעבירת ההעסקה (שכן לא ניתן לקבוע שהנאשם היה המעסיק של הפועל), המשליך גם על עבירת ההסעה.
לפני מספר ימים השופטת רות שפילברג כהן אישרה את ההחלטה. התוצאה היא שהאיש יכול לנשום לרווחה שכן עננת האישום הפלילי הוסרה מעליו.
יש לציין כי סביר להניח שאילו המשטרה הייתה מתחקרת את העניין בצורה יותר מעמיקה ויסודית, במקום להגיש כתב אישום נמהר, אפשר שהאירוע היה מסתיים אחרת וכל ההליך היה נחסך מהנאשם.
ומה בנוגע לקבלן? למשטרה הפתרונים.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.