ועדת הערר מתחה ביקורת נוקבת על שלילת הקשר בין תנאי השירות הקשים לבין בעיות הגב של החייל. הובהר כי קצין התגמולים מחויב לפרש את החוק ברוחב לב ולהיטיב עם מי שסיכן את חייו למען המדינה.
ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) קבעה לאחרונה כי קצין בכיר ששירת ביחידות קרביות במשך 25 שנה יוכר כנכה צה"ל עקב בעיות גב. זאת, לאחר שקצין התגמולים דחה את בקשתו בטענה שלא התקיים קשר סיבתי בין מצבו לבין השירות הצבאי.
חברי הוועדה בראשות השופט אורי גולדקורן מתחו ביקורת חריפה על התנהלות קלוקלת מצד קצין התגמולים, שבאופן חריג החליט לשלוח את החייל לשני מומחים אחרי שחוות דעתו של המומחה הראשון תמכה בקבלת הבקשה.
המערער שירת במשך 25 שנה כלוחם ביחידות קרביות שונות עד שהשתחרר לפני כשנתיים בדרגת סגן אלוף. עוד במהלך השירות הוא ביקש להכיר בו כנכה צה"ל עקב בעיה בכתף ימין ובלטי דיסק בגב התחתון.
במרס 2013 מומחה שבדק את המערער מטעם קצין התגמולים אישר כי בעיותיו האורתופדיות קשורות לשירותו הצבאי.
אלא שקצין התגמולים פחות אהב את המסקנה הזו והחליט לשלוח את המערער למומחה נוסף, שקבע כי אין קשר לתנאי השירות. בהסתמך על עמדה זו דחה קצין התגמולים את בקשתו, וכך הגיעה הסוגיה לוועדת הערר.
בעוד שקצין התגמולים – שיוצג באמצעות עו"ד תום עופר – הסכים בסופו של דבר להכיר בבעיה בכתף, הוא עמד על כך שבעיות הגב אינן קשורות לשירות הצבאי.
במענה, טען עו"ד יפתח קיפרמן בשם המערער, כי אין ספק שבעיות הגב נגרמו מהפעילות הגופנית המאומצת שביצע המערער לאורך שנות השירות הממושכות. טיעון שגובה בחוות דעת של אורתופד.
לא הגון
בפסק הדין שהכריע בין עמדות הצדדים מתחו חברי הוועדה השופט אורי גולדקורן, ד"ר נעמי אפטר וד"ר מיכאל דויטש ביקורת חריפה על ההחלטה לשלוח את המערער לשני מומחים שהוציאו חוות דעת מנוגדות.
בהקשר זה נכתבו הדברים הבאים: "לו היה המשיב [קצין התגמולים] נוהג כדבר שבשגרה להפנות את כל החיילים המגישים בקשה לפי חוק הנכים לשני מומחים... ניחא. אולם המקרה הנוכחי, בו פנה המשיב למומחה רפואי נוסף לאחר שהמומחה הרפואי הראשון מטעמו המליץ על קבלת בקשת המערער, הינו חריג. ככזה, היה מצופה מהמשיב לנמק את דרך התנהלותו, ואת בחירתו בחוות הדעת המחמירה".
מכאן שקצין התגמולים – שלא נימק את ההחלטה יוצאת הדופן – הפר את חובתו לנהוג בהגינות, ואף פעל בניגוד לפסיקה שמחייבת אותו לפרש את חוק הנכים ברוחב לב כדי להיטיב עם מי שנפגעו בזמן שהגנו על המדינה.
בהמשך, הוועדה דחתה את עמדת קצין התגמולים, שהתבססה על השערה לא מוכחת והחליטה להעדיף את שתי חוות הדעת האחרות – זו שניתנה על ידי המומחה הראשון אליו נשלח המערער וזו שהוגשה מטעמו במסגרת הערעור.
בנוסף קיבלו חברי הוועדה את עדות המערער על המאמצים הפיזיים הכבירים שנדרשו ממנו לאורך השירות, בכללם יציאה למסעות ומרדפים ארוכים עם ציוד כבד ונסיעות ממושכות בדרכים לא סלולות ובמהירויות גבוהות.
בנסיבות אלה נקבע כי הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות הקשים לבין בעיות הגב מהן סובל המערער, כך שיש להכיר בו כנכה צה"ל.
קצין התגמולים חויב בשכר טרחת עו"ד של 15,000 שקל וכן בהחזר עלות המומחה ששכר המערער.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.