הנאשמת – צעירה מהמגזר הבדואי – חותנה בעל כורחה עם בן משפחה שגר בעזה וסבלה מנחת זרועו. השופט ביטל את ההרשעה והבהיר: המדינה צריכה "לפתוח לנאשמת שכזו צוהר להשתלבות בחברה".
צעירה בת 16 נלקחה על ידי אמה ואולצה להתחתן עם בן דודה שמבוגר ממנה ב-20 שנה, תושב ג'בליה שברצועת עזה. מאז הנישואים סבלה הנערה מאלימות פיזית קשה מצדו, וניסתה לברוח ממנו חמש או שש פעמים חזרה לישראל, אבל החמאס תמיד תפס אותה.
כשהצליחה לבסוף, היא נתפסה על ידי צה"ל ובהמשך הועמדה לדין בבימ"ש השלום בבאר שבע. בכתב אישום יוחסה לה עבירה של יציאה מישראל שלא כדין. היא הודתה במעשיה, ומכאן הדיון עבר לשאלת העונש.
לייעוץ בתחום הפלילי:
פנו ל- עו"ד פלילי
על פי כתב האישום, בספטמבר 2012 כשהיא בת קצת יותר מ-18, החליטה הצעירה לצאת מישראל לתחומי הרצועה דרך מעבר טאבה ומשם למצרים מבלי שהיה בידה היתר לעשות זאת. במצרים היא פגשה את בעלה ומשם הגיעו השניים למעבר רפיח ונכנסו לעזה.
המדינה עתרה לעונש של ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. לטענתה, הנאשמת יצאה לעזה כשהיא יודעת שאין לה אישור לכך. לשיטת המדינה, יש לשים את הדגש על שיקולי ביטחון כשמדובר ביציאה למדינות או אזורים שעוינים את ישראל.
מנגד, הנאשמת – כיום כבר בת 20 ונשואה בשנית (הפעם לצעיר בן גילה) – מסרה שהיא מתגוררת בפזורה הבדואית ובעלת השכלה של 8 שנות לימוד. בגיל 14 היא עזבה את בית הספר על מנת לסייע ולתמוך באימה, לאחר שאביה נעצר בגין עבירות סמים.
שירות המבחן המליץ לשקול את ביטול ההרשעה, וציין כי הנאשמת "חונכה לנאמנות לצייתנות וקונפורמיות, אלו לצד גילה הצעיר בעת העבירה להערכתנו הקשו עליה להעמיד גבולות למשפחתה בכדי להימנע מביצוע העבירה".
הנאשמת ביקשה לאמץ את המלצת השירות. לדבריה, הנישואים נכפו עליה, ולאחר מכן סבלה מאלימות קשה של בעלה עד כדי כך שנגרמו לה שתי הפלות. היא סיפרה על נסיונות הבריחה שלא צלחו וציינה שרק בעזרת הצבא הצליחה בסופו של דבר לחזור לישראל.
עוד סיפרה כי בימים אלה היא בחודש השביעי להריונה מבעלה החדש, היא משלימה בגרויות ורוצה לעבוד כעובדת סוציאלית כדי לעזור לצעירות כמוה.
דרך לחיים נורמליים
השופט ד"ר יובל ליברדו הכריע לטובת הנאשמת. השופט הסביר כי לעניין העונש יש הבדל בין מי שיצא מהארץ ממניעים פוליטיים או ביטחוניים לבין מי שיצא לצורך ביקור משפחתי, שהוכר בפסיקה כבעל היבט הומניטרי.
בהקשר זה השופט הבהיר כי לא פגעה בביטחון המדינה מעבר לפגיעה הנלווית בהכרח לעבירה.
השופט התייחס לכך שהנאשמת חותנה בעל כורחה בהיותה בת 16 עם בן משפחה מבוגר ממנה בעשרות שנים, ואף סבלה מנחת זרועו.
"והנה, חרף מסכת ייסורים זו מנסה הנאשמת לפלס דרכה לחיים נורמליים", העיר השופט. "היא נישאה מחדש, מרצונה, לבחור בן גילה, והיא הצליחה להרות. היא גרה בבית חדש. היא משלימה לימודים וחולמת חלומות. היא חולמת להיות עובדת סוציאלית וזאת כדי שתוכל לסייע לבנות דוגמתה במגזר".
"האין זהו שיקום? האין צריכה המדינה, על רשויותיה השונות, לפתוח לנאשמת שכזו צוהר להשתלבות בחברה? סבורני שכן", קבע השופט.
בהתאם לכך השופט ביטל את הרשעת הנאשמת וחייב אותה לחתום על התחייבות כספית בסך 25,000 שקל, להימנע במשך שנה מלעבור עבירה בניגוד לחוק למניעת הסתננות.
- ב"כ המאשימה: המתמחה אוקסנה ואנייצון
- ב"כ הנאשמת: עו"ד אריאתה
* עו"ד מוטי אדטו עוסק במשפט פלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.