בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בשבוע שעבר (ה') שיש משקל משמעותי לכך שהמדינה לא הציגה את מלוא התמונה הראייתית על אודות מערכת היחסים האובססיבית בין השוטר (לשעבר) לבין המתלוננת, שככל הנראה אף היא תרמה להסלמתה.
שוטר ששירת במשטרת ישראל במשך כ-20 שנה הורשע במאי 2015 בביצוע עבירות של איומים והטרדות כלפי אשתו לשעבר ובמרס 2016 נגזרו עליו בין השאר, 4 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי.
בערעור שהגיש על ממצאים אלה טען סניגורו, עו"ד מיכאל כרמל, כי חלה טעות בפסק הדין של בית משפט השלום, שהסתמך על הודעות ואמירות מצד הנאשם, מבלי שנחשפו בפניו ההודעות ששלחה לו המתלוננת חזרה או האמירות המאיימות שלה כלפיו.
כלומר, לטענת הסניגור, המדינה לא עשתה מספיק כדי לגבות את כל החומר הראייתי בתיק, כך שבית המשפט ראה תמונה חד-צדדית של מערכת היחסים. מצב דברים זה, לטענתו, מצדיק את זיכוי הנאשם או לכל הפחות את ביטול הרשעתו בעבירות שיוחסו לו.
כתבי האישום נגד הנאשם הוגשו בשנים 2012-2013 בעקבות תלונותיה של אשתו לשעבר שטענה כי הוא לא "משחרר" ולא משלים עם סיום מערכת היחסים. בין היתר היא התלוננה על אלפי שיחות טלפון והודעות SMS שכללו איומים, תחינות וניבולי פה.
איפה הצד של המתלוננת בסיפור?
שלושת השופטים שדנו בערעור – השופטות בטינה טאובר ותמר נאות פרי, וסגן הנשיא (אב"ד) השופט רון שפירא – קיבלו את טענת סניגורו של הנאשם כי יש משמעות לחסר הראייתי לגבי הצד של המתלוננת בסיפור.
השופטת טאובר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי ראוי היה שהמדינה תשיג את כל התיעוד על ההתכתבויות והשיחות בין המתלוננת לבין המערער כדי שבית המשפט יוכל ללמוד על מהות הקשר וסוג השיח שהתנהל ביניהם.
אמנם, מחדל חקירה זה אינו "נוראי" מספיק כדי לזכות את המערער, שכן עצם ביצוע המעשים אינו שנוי במחלוקת. השופטת ציינה כי הרי אין ספק שהנאשם שלח לגרושתו המון הודעות בעייתיות, כך שגם אם הוא היה מצליח להוכיח שהמתלוננת אינה 'שה תמים' ואיימה עליו בעצמה – זה לא היה משנה או מצדיק את התנהגותו.
ואולם, למחדלי החקירה יש משמעות ומשקל במובן שהם, יחד עם חשש לפגיעה בעתידו של הנאשם, מצדיקים לקבל את בקשתו ולבטל את ההרשעה. השופטת טאובר ציינה כי אמנם אין להקל ראש לגבי חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אך מחדלי החקירה לא צריכים לשמש לחובתו.
ההרשעה עלולה להסב פגיעה חמורה בסיכויי השיקום ובפרנסה של הנאשם, שעברו הפלילי נטול רבב, ועד להסתבכות הנוכחית עבד יותר מ-20 שנה במשטרת ישראל (הוא פוטר בעקבות ההליך).
שירות המבחן דיווח על השתתפות אקטיבית של הנאשם בהליך הטיפולי ומאז הגשת כתבי האישום נראה כי לא דווח על התנהלות חריגה מצדו. עוד עולה כי הנאשם אב מסור לשני ילדים וכי ההסתבכות הפלילית היחידה שלו הייתה "על רקע משבר אישי שחווה בעקבות גירושיו מן המתלוננת ופיתוח התנהלות אובססיבית כלפיה שלובתה במידה מסוימת בהתנהלות מניפולטיבית מצד המתלוננת". בנסיבות אלה, קבעה השופטת, ההרשעה תפגע בו באופן בלתי מידתי.
משכך, הוחלט לבטל את ההרשעה וכפועל יוצא את העונש שנגזר על הנאשם, שהומר ל-160 שעות של"צ תוך הארכת תקופת המבחן מ-12 ל-24 חודשים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.