לאחר שבשכונתו נמצאו יותר מ-40 מרפסות שנבנו אף הן בניגוד לחוק, התקבלה טענת תושב תל אביב לאכיפה בררנית. צו ההריסה עוכב בשנתיים בשל המלחמה על מנת לאפשר לו להכשיר את הבנייה
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש תושב העיר נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה. הנאשם סגר מרפסת בדירתו שברחוב טיומקין ובשל כך הועמד לדין ונענש בקנס כספי וצו הריסה. שופט הערעור ציון קאפח קיבל את טענת הנאשם לאכיפה בררנית, ביטל את הרשעתו ולנוכח המלחמה אף עיכב בשנתיים את ביצוע צו ההריסה כדי לתת לו הזדמנות להכשיר את הבנייה.
במהלך אפריל 2019 בנה הנאשם תוספת בנייה של סגירת מרפסת בשטח 4.5 מ"ר בביתו שבמרכז תל-אביב. בשל כך הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו ביצוע עבודה אסורה ללא היתר, עבירה לפי סעיף 243(ב) לחוק התכנון והבנייה.
חרף טענתו לקיומן של עשרות מרפסות נוספות באזור מגוריו שנבנו אף הן ללא היתר, תוך ביצוע אכיפה בררנית כלפיו, הנאשם הורשע הנאשם ונגזרו עליו בין היתר קנס של 7,500 שקל וצו הריסה. בית המשפט לעניינים מקומיים נימק את החלטתו בכך שלגבי יתר המרפסות חלה התיישנות, ומשכך לא הוכחה אכיפה בררנית.
הנאשם לא השלים עם התוצאה והגיש בספטמבר האחרון את הערעור לבית המשפט המחוזי. טענתו המרכזית בהליך הייתה כי הריסת המרפסת שלו בד בבד עם הותרת עשרות מרפסות בלתי חוקיות אחרות באזור מגוריו על תילן, מהווה פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ואף עולה כדי אכיפה בררנית. בנסיבות אלה ביקש הנאשם לבטל את הרשעתו.
מנגד טענה הוועדה המקומית כי העונשים שנגזרו על הנאשם היו במסגרת הסדר טיעון, כך שהסוגיה היחידה שנותרה להכרעה היא האם מוצדק להרשיעו או לא. לשיטתה, משלא נמצאה סיבה קונקרטית לביטול ההרשעה – ממילא גורל הערעור להידחות.
כלי לחיסול חשבונות בין שכנים
השופט קאפח קבע שדווקא מתקיימות נסיבות המצדיקות לבטל את הרשעת הנאשם בעבירה שיוחסה לו.
לדברי השופט, מנגנון האכיפה של המשיבה מושתת בעיקר על דיווח של שכנים, "שאינו אלא לשון מכובסת של הלשנות". השופט קבע כי לא יעלה על הדעת שתינקט אכיפה נגד הנאשם רק מפני ששכן מסוים הלשין עליו, בעוד עשרות מרפסות נוספות שנבנו גם הן בניגוד לחוק ימשיכו לעמוד על תילן בהעדר הלשנה.
בתוך כך הוא ציין שהנאשם נוסע רבות לחו"ל במסגרת עבודתו כך שהרשעתו בפלילים עלולה לפגוע בו, וגם מטעם זה מוצדק להתחשב בו.
השופט הבהיר כי אמנם על-מנת שתתקבל טענה לאכיפה בררנית לפי הפסיקה, יש להראות שמדובר באכיפה פסולה – להבדיל מאכיפה בררנית לגיטימית שמקורה במגבלת משאבים וכיוצא באלה. אלא שלדבריו, דווקא "מתוך הבנת מצוקת כוח האדם של הרשות יש להישמר ממצב בו הרשות תשמש כלי, שלא מדעת ל'חיסול חשבונות' בין שכנים".
לאור זאת ביטל השופט את הרשעת הנאשם תוך שהורה לו לחתום על התחייבות בסך 10,000 שקל להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים ממועד פסק הדין.
בנוסף קיבל השופט חלקית את בקשת הנאשם לעכב את ביצוע צו ההריסה שניתן נגדו "בהיות מדינת ישראל במצב מלחמה אשר אין לדעת מתי תסתיים". לעניין זה ציין השופט שהוועדה המקומית הסכימה זה מכבר לעיכוב ביצוע ואף, כאמור, נמנעה מלנקוט הליכים נגד בעלי מרפסות אחרים – באופן שמצייר אותה כמי שלא רואה סכנה בטיחותית בעצם קיומן של המרפסות הבלתי-חוקיות, ומאפשר להמתין עם ההריסה בפועל.
בנסיבות אלה קבע השופט שצו ההריסה יעוכב עד לדצמבר 2025, וזאת על-מנת לתת לנאשם שהות להשלים קבלת היתר בנייה.
- ב"כ המערער (הנאשם): עו"ד רן בסה
- ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד ענת סגל
עו"ד דניאל כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.