מקרה שהתרחש לפני כשנתיים וחצי כמעט והרס לפרקליט צעיר את הקריירה. למזלו, השופט דחה את עמדת המדינה (בשירותה עובד הפרקליט, יש לציין) והחליט להסתפק בשל"צ.
"האם היותו של הנאשם עורך דין המשמש פרקליט בשירות המדינה מצדיק ביטול ההרשעה". זו השאלה איתה פתח השופט נאיל מהנא מבית המשפט לתעבורה בירושלים את גזר הדין שניתן לאחרונה בעניינו של עורך דין צעיר שהורשע בנהיגה בשכרות. תשובת השופט הייתה חיובית. הוא החליט לבטל את ההרשעה ולגזור על עורך הדין עונשים קלים של 250 שעות שירות לתועלת הציבור, פסילת רישיון וקנס של 1,500 שקל.
המקרה שהוביל לכתב האישום התרחש באוקטובר 2015, בשעת ערב מאוחרת, כאשר הפרקליט – אז סטודנט למשפטים – נהג באזור עין כרם בירושלים. במהלך הנסיעה הוא איבד את שליטה ברכבו, סטה מהנתיב והתנגש במעקה בטיחות.
מאוחר יותר התברר שהיה שיכור. בהמשך הוגש נגדו כתב האישום והוא הודה והורשע בחמש עבירות על תקנות התעבורה: נהיגה בהיותו שיכור, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, חוסר שליטה ברכב וסטייה מנתיב נסיעה.
במסגרת הטיעונים לעונש הוגש תסקיר של שירות המבחן. השירות התרשם שהנאשם הוא אדם שבא מתוך עולם ערכים נורמטיבי, וביצוע העבירות אינו מאפיין את התנהלותו ומהלך חייו. בתסקיר אף צוין כי הנאשם מביע חרטה ובושה בגין האירוע, שלפניו אכן שתה אך לא חש בהשפעת המשקאות על הכרתו.
לכן השירות המליץ לבטל את ההרשעה ולהטיל עונש חינוכי בלבד של שירות לתועלת הציבור למען אוכלוסייה נזקקת, על מנת שלא לפגוע בעתידו המקצועי של הנאשם רק בגלל עבירה אחת שלגביה הוא לקח אחריות.
ב"כ הנאשם טען כי ההרשעה עשויה לחסל את הקריירה של הנאשם. הוא טען כי אף שמדובר בעבירת תעבורה יש להתייחס אליה כאל עבירה פלילית, היות שמדובר בפרקליט שגם נהיגה בשכרות עלולה להביא לפיטוריו.
מנגד, המדינה ביקשה שלא לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי ועונשים נוספים, וזאת בטענה שמדובר בעבירות שעלולות לפגוע בשלום הציבור ובחיי אדם.
פגיעה ישירה
לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, השופט מהנא הגיע למסקנה שמדובר באחד המקרים החריגים המצדיק את ביטול ההרשעה, וזאת משום שמידת הפגיעה בנאשם במקרה של הרשעה אינה שקולה למידת הפגיעה באינטרס הציבורי במקרה של ביטול ההרשעה.
"מדובר בעורך דין המשמש פרקליט בשירות המדינה ויש בהרשעתו בדין כדי להשפיע ישירות על עיסוקו המקצועי, ועלול הדבר להביא לאיבוד מקור הפרנסה", כתב השופט, ואף ציין כי "יש לקחת בחשבון כי העבירות דנן בוצעו על ידי הנאשם טרם קבלת רישיון עריכת הדין".
יתרה מכך, השופט הבהיר באופן חד משמעי כי מהמסמכים שהוצגו בפניו – הנחיות פרקליט המדינה והוראות אף המשמעת בנציבות שירות המדינה – עולה כי הרשעתו של הנאשם "עלולה לפגוע בנאשם באופן ישיר וודאי ותגרום להפסקת העסקתו כעורך דין בשירות המדינה".
בנוסף, השופט התחשב בכך שמדובר "במעידה חד פעמית" של אדם ללא עבר פלילי.
בסיכומו של דבר, השופט ביטל את ההרשעה והטיל על הנאשם 250 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן עונשים כגון פסילת רישיון למשך 11 חודשים (בנוסף לפסילה של 18 חודשים שכבר ריצה מיום האירוע), וכן פסילת רישיון על תנאי וקנס של 1,500 שקל.
- ב"כ המאשימה: לשכת תביעות תעבורה י-ם
- ב"כ הנאשם: עו"ד תעבורה יוני שניאור
עו"ד אליאס סיילס
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.