שתי ערכאות קבעו שהמנוח לא היה כשיר לחתום על צוואה ושעל אשתו הופעלו ככל הנראה לחצים מצד המטפלת
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור על פסק דין שביטל צוואה הדדית. מדובר בבני זוג שערכו צוואות הדדיות בשני מסמכים נפרדים. המנוח נפטר לאחר המנוחה ובצוואתו נקבע כי לאחר מות בני הזוג המטפלת שלהם תירש דירה, בית, מגרש ומכונית. לאחר שהתקבלה התנגדות אחייני המנוחים והצוואה בוטלה, המטפלת הגישה ערעור. מותב של שלושה שופטים קבע שהמנוח לא היה כשיר לצוות והצוואה אינה משקפת את רצונו. עוד נקבע כי המטפלת הפעילה ככל הנראה לחץ ואיומים על המנוחה, ויש לכך השפעה גם על צוואת המנוח.
המנוחים היו נשואים ולא היו להם ילדים. בשנת 2004 הם חתמו על צוואות הדדיות לפיהן יירשו זה את זו, ולאחר מות שניהם תקבל מנהלת משק הבית שלהם בית מגורים, מגרש, בית מלאכה, דירת מגורים קטנה, וכן נכסי מטלטלין ומכונית. יתר הרכוש של בני הזוג - שכלל בין היתר אוספי אומנות שונים - חולק בין אחייניהם, חברים ומכרים שלהם וכמה מוזיאונים שפורטו בצוואה.
צוואת המנוח כללה סעיף בו נכתב כי רצונה של אשתו הוא רצונו.
המנוחה נפטרה כחצי שנה לאחר החתימה וצוואתה קוימה. בעלה נפטר לאחר כעשור, ב-2015. בעקבות זאת, עורך דין שמונה על ידי המנוחים כמבצע הצוואה ומנהל העיזבון הגיש בקשה לקיום צוואת המנוח.
אחייניהם של המנוחים הגישו התנגדות לצוואה. טענתם הייתה שהמטפלת איימה על המנוחה בחודשים האחרונים לחייה ולחצה עליה לערוך את הצוואה לטובתה, ואילו המנוח כלל לא היה כשיר לחתום על צוואה.
בית המשפט למשפחה מינה מומחית שקבעה כי בזמן החתימה על הצוואה המנוח סבל מדמנציה. לדבריה, הוא לא היה יכול לנהל את ענייניו הכספיים או להגיד לעורך הדין למי הוא מעוניין להוריש את נכסיו. לכל היותר, הוא יכול היה להסכים או לא להסכים - ככל שמישהו שהוא סומך עליו הסביר לו את הדברים.
בפסק הדין הוסבר כי גם בצוואות הדדיות כל אחד מהמצווים צריך לקחת חלק פעיל בצוואה, ונקבע שבמקרה זה עריכת הצוואה נעשתה על ידי המנוחה בעוד שהמנוח לא היה מעורב בה לאור מצבו הרפואי.
כמו כן, מהראיות עלה כי המטפלת הייתה מעורבת בעריכת הצוואה, כך שלפי החוק יש לבטל את הסעיפים בצוואה שמזכים אותה. ואולם, משנקבע כי המנוח לא היה כשיר בוטלה הצוואה כולה.
בית המשפט למשפחה הבהיר שהוא מודע לכך שככל הנראה הלחץ מצד המטפלת הופעל כלפי המנוחה בלבד, אך יש לכך השפעה גם על צוואת המנוח בשל העובדה שמדובר בצוואות הדדיות.
המטפלת לא השלימה עם פסק הדין. בערעור שהגישה למחוזי היא טענה שהמנוחים ראו בה כבת ורצו לגמול לה על הטיפול רב השנים בהם, בעוד שהאחיינים היו מסוכסכים איתם. היא הכחישה מעורבות מצדה בעריכת הצוואה.
השופטים סארי ג'יוסי (אב"ד), עפרה אטיאס וניצן סילמן דחו את הערעור פה אחד. נקבע כי קביעותיו של בית המשפט בכל הנוגע לכשרות המנוח מפורטות ומנומקות ואין מקום להתערב בהן.
נוכח מערכת היחסים בין המנוחים ובין המערערת, לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד י. אדלר
- ב"כ משיבים 1-2: עו"ד ל. כהנא
- ב"כ משיבים 3-11: עוה"ד ב. קראוס וע. אלזם
- ב"כ משיבים 12-13: עו"ד ר. שאולי ברנאי
עו"ד ראובן גוברין
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.