בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל באחרונה את עתירת "תנו לחיות לחיות" וקבע שטרם אישור התכנית לא נבחנו השלכות הרעש, התאורה וזיהום האוויר על בעלי החיים.
הוועדה לדיור לאומי – שהוקמה ב-2011 כדי לתת מענה למצוקת הדיור – החליטה באפריל 2016 לאשר בניית 493 יחידות דיור בפאתי שכונת משואה בירושלים, הסמוכה לגן החיות התנכ"י.
התכנית אושרה בגלגול קודם לפני כחמש שנים אך מספר עתירות שהוגשו נגדה התקבלו והדיון הוחזר לוועדה כדי שתבחן את השלכותיה על בעלי החיים ומידת הפגיעה בהם בהיבטים של רעש, תאורה ואבק.
לאחר שהדיון הוחזר אליה ב-2014, רשות מקרקעי ישראל (שיזמה את התכנית) הגישה לוועדה חוות דעת ממנהל גן החיות של לונדון שנתן מספר המלצות. המלצתו העיקרית הייתה ביצוע ניטור מתמיד של השפעת הבנייה על בעלי החיים תוך מדידת הורמוני סטרס והפסקת הבנייה במידת הצורך. הוא המליץ בנוסף על הקמת קיר אקוסטי בין השכונה המתוכננת לבין גן החיות וכן על קבלת ייעוץ ממומחה תאורה בשאלת האפשרות לתכנן את השכונה כך שלא תופנה תאורה ישירה כלפי הגן.
הוועדה החליטה לאמץ את חוות הדעת ולאשר את התכנית בשנית תוך הוספת תיקונים ומגבלות מסוימות.
בעתירה שהגישה עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד התכנית המתוקנת היא טענה שהוועדה הסתמכה על חוות הדעת באופן עיוור מבלי לבצע בדיקה רצינית של ההשלכות על בעלי החיים הכלואים בגן.
לטענתה, גם לאחר הפעלת כל המיגונים האקוסטיים שנקבעו בתכנית, בעלי החיים יחיו בתנאי רעש של מפעל תעשייה. כמו כן, הוועדה לא יישמה את המלצת המומחה לקבל ייעוץ תאורה ולנוכח מבנה השכונה ובנייתה כמבנים מדורגים על מדרון, לא ניתן יהיה בפועל לאכוף על התושבים את האיסור על שימוש בתאורה המופנית כלפי הגן.
עוד לדבריה, גישת המומחה שלפיה "הכל ניתן לנטר ולפתור" בעייתית והופכת את התכנית לניסוי ענק ואת בעלי החיים בגן לחיות מעבדה.
הוועדה ורמ"י ציינו שהתכנית אושרה על סמך דיון מעמיד בחוות הדעת המקצועית וההחלטה כוללת הוראות ברורות שיבטיחו הגנה מפני הרעש וכן מגבלות ותנאים למתן היתר בנייה ובהם התייעצות עם מומחה תאורה.
שאלה מהותית
השופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים בירך על השינויים שהכניסה הוועדה לתכנית אך קבע שהמהלך אינו שלם שכן לא כל המלצותיו של המומחה יושמו בצורה מספקת.
לדבריו, המומחה קבע חד משמעית שהפגיעה האפשרית בבעלי החיים מהתאורה במהלך הבנייה ובשלב האכלוס היא מהותית ולכן יש להתייעץ עם מומחה תאורה.
למרות זאת, הוועדה דחתה את ההתייעצות לשלב הרישוי וקבעה שיש להיוועץ ביועץ תאורה בטרם מתן היתר הבנייה.
לדברי השופט, מדובר בשאלה מרכזית שצריכה להיבחן עוד בשלב התכנוני. לפיכך, הוועדה עצמה הייתה צריכה לקבל חוות דעת של מומחה תאורה בטרם אישור התכנית על מנת לבחון האם בכלל ניתן לאזן בין הרצון לאפשר לתושבי השכונה העתידית אורח חיים תקין וסביר לבין הפגיעה בבעלי החיים.
השופט גם מתח ביקורת על כך שהוועדה לא הסתייעה בחוות דעת אקוסטית לבחינה האם האמצעים שנקבעו בתכנית להקטנת הרעש נותנים מענה לסיכונים הצפויים לבעלי החיים בהיבט זה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את העתירה וקבע שהתכנית כפי שהיא מבוטלת ועל הוועדה לדון בה מחדש לאחר שיהיה בפניה מלוא המידע הנדרש.
הוועדה לדיור לאומי ורמ"י חויבו בשכ"ט עו"ד והוצאות של 30,000 שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד גלעד ברנע, עו"ד יוסי וולפסון
- ב"כ המשיבות: עו"ד מורן בראון, עו"ד ענבל וילנר, עו"ד הדס יצחקי, עו"ד סטפני שילו
עו"ד עמרי ארז
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.