"אהבה עיוורת" וסחטנות הם שגרמו לאיש, לטענתו, להלוות לזוגתו סכומי עתק במשך שנה וחצי של זוגיות, אך האישה טענה שהם היו ידועים בציבור והכסף שימש להוצאותיהם. הטענה שלה נדחתה אז למה האיש זכה רק ברבע מהסכום?
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קבע באחרונה כי רק 78 אלף שקל מתוך 300 אלף שקל שהתובע העביר לזוגתו לשעבר נחשבים להלוואה שעליה להחזיר. השופטת ד"ר ורדה בן שחר אמנם דחתה את טענת הנתבעת כי השניים ניהלו משק בית משותף והכסף שימש את שניהם, אך מנגד קבעה כי התובע לא הוכיח שציפה לקבל החזרים.
הקשר הזוגי בין האיש (50) לאישה (40) החל במרץ 2014. לאחר כשנה וחצי הם נפרדו, וכחודשיים לאחר מכן הוגשה התביעה נגד האישה.
התובע טען כי הלווה לנתבעת את הכספים מתוך "אהבה עיוורת", והם שימשו אותה לרכישת רכב, ריהוט ומכשירי חשמל, כיסוי חובות ועוד.
הנתבעת מצדה טענה כי היא והתובע היו ידועים בציבור – הם גרו ביחד וניהלו משק בית משותף – והכספים האמורים ניתנו לה במתנה או לצורך תשלום שכר הדירה והוצאות משותפות.
ואולם, גרסתה של הנתבעת בעניין חיים משותפים נסתרה מספר פעמים, בין היתר בעדויות בנותיו וחבריו של התובע שלפיהן השניים מעולם לא גרו ביחד, וכן מהודעות וואטסאפ שהוחלפו בין הצדדים ותוכנן היה ברכות לילה טוב ו-"נתראה מחר".
הלוואה או מתנה?
לאור ראיות אלה השופטת בן שחר קבעה כי הצדדים לא היו ידועים בציבור, ובכך נדחתה טענת הנתבעת כי הכספים שימשו להוצאות משותפות.
אך קביעה זו לא הובילה לקבלת התביעה. השופטת הסבירה כי התובע היה צריך להוכיח בראיות את טענתו כי הכספים ניתנו כהלוואה ולא כמתנה.
התובע האמנם הציג תדפיסי חשבון הבנק ופירוט אשראי שהעידו כי העביר לנתבעת את הכספים, אך למעט בעניין הרכב, הוא לא הציג שום ראיה המעידה על כך שסוכם כי הנתבעת תחזיר לו אותם או שהוא ציפה להחזר כזה ביום מן הימים.
לגבי הרכב, התובע הציג הוכחות רבות לכך שהכסף ששימש לרכישתו היה בגדר הלוואה. ראשית, השופטת התייחסה לכך שהכספים הועברו לנתבעת אחרי חודשיים בלבד של היכרות. שנית, היא האמינה לעדות התובע שלפיה הנתבעת הבטיחה להחזיר לו את הכסף ברגע שתקבל כספים מהגרוש שלה במסגרת הליכי הגירושים ביניהם.
בנוסף, חברו של התובע העיד כי באחת השיחות שהיו לו עם הנתבעת בסמוך לרכישת הרכב היא בירכה על מזלה שהתובע הלווה לה את הכסף לרכישתו. כמו כן, התובע צירף הקלטה של שיחת טלפון עם אחי הנתבעת בה הוא נשמע אומר כי בעוד הכספים האחרים ניתנו כמתנה האוטו "זה עניין אחר".
לפיכך, השופטת חייבה את הנתבעת להחזיר לתובע את כספי הרכב – 78 אלף שקלים, בנוסף להוצאות משפט חלקיות ושכ"ט עו"ד בסך 30 אלף שקל.
עו"ד דן (דני) שגב וימר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.