הקשישה ביקשה להתאחד עם בנותיה אך נדחתה על ידי משרד הפנים, בטענה שבעבר ניסתה לעלות ארצה כיהודייה באמצעות תעודת לידה מזויפת. בית המשפט הבהיר כי לא הוכח שהתעודה זויפה, וקיבל את בקשתה.
קשישה כבת 80, שנחשדה בזיוף יהדותה, קיבלה לאחרונה אשרה להישאר לצמיתות בישראל לצד בנותיה שעלו לארץ מאוזבקיסטן ב-1992. שתי הבנות קיבלו אזרחות ישראלית לאחר שהציגו תעודת לידה של אמן, בה נכתב שהיא יהודייה. עשר שנים לאחר שהגיעו ארצה, ביקשה האם הקשישה להצטרף לבנותיה ולעלות לישראל, והציגה את תעודת הלידה שלה. אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה שהתעודה מזויפת.
לסיוע בעניין אשרות ואזרחות
עורך דין אזרחות ואשרות בישראל
בעקבות ממצאיו, פתח המשרד בהליכים גם נגד הבנות, שהסתיימו בביטול אזרחותן. הבנות, אימהות לאזרחים ישראלים ששירתו בצה"ל, פתחו בתגובה בהליכים לקבלת מעמד קבע בישראל. וכך, בשנת 2013 אחת הבנות קיבלה אזרחות מתוקף נישואיה לישראלי, וכעבור שנה קיבלה אחותה מעמד קבוע מטעמים הומניטריים.
במקביל, הגיעה אמן לביקור בישראל, והפעם ביקשה לקבל מעמד מכוח נוהל הורה קשיש, המאפשר לקשיש בודד (אישה מעל גיל 62, גבר מעל גיל 64) לחיות בארץ במידה שיש לו ילד בעל אזרחות ישראלית.
גם הפעם משרד הפנים דחה את בקשתה. הפעם בטענה שבעבר ניסתה לעלות לישראל במרמה. ערעור שהגישה הקשישה לבית הדין לעררים נדחה, בנימוק שאדם שנכנס לישראל באמצעות מסמכים מזויפים אינו זכאי למעמד.
בתגובה, הגישו הקשישה, אחת מבנותיה וחתנה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. לטענתם, משרד הפנים כלל לא הוכיח שתעודת הלידה מזויפת. לדבריהם, המשרד נוהג בצורה בלתי סבירה כשהוא "מעניש" את הקשישה בעקבות חשדות לגבי יהדותה, בעוד שנוהל הורה קשיש נועד דווקא למי שאינו זכאי לזכויות מכוח חוק השבות.
כמו כן, הם טענו כי לבסוף שתי הבנות קיבלו מעמד בארץ למרות גרסת המשרד כי גם הן נכנסו לארץ במרמה.
מנגד, טען משרד הפנים שהעובדה שבזמנו לא הוגש ערעור על הקביעה כי תעודת הלידה מזויפת מוכיחה שמדובר במסמך כוזב. בנוסף הסביר המשרד את ההבדל בין הקשישה לבנותיה – שילדיהן שירתו בצה"ל ואחת מהן נשואה לקצין משטרה.
"אל תשליכני לעת זקנה"
השופט יורם נועם הסביר כי מטרתו של נוהל הורה קשיש היא לאפשר להורה, שהגיע לגיל מתקדם, לשהות לצד ילדו הישראלי ולמנוע מצב בו יישאר לבדו בגיל שבו הוא זקוק לעזרה וסיוע.
המערערת, קבע השופט, עומדת בתנאי הנוהל בהתחשב בגילה ובכך שכל צאצאיה מתגוררים בישראל, אם כי עדיין יש צורך לבדוק האם בקשתה לקבלת מעמד נדחתה בצדק בעקבות החשד לגבי תעודת הלידה.
מכאן, הדגיש השופט את העובדה שמשרד הפנים החליט "למחול" למערערת – בתה של הקשישה – כאשר אפשר לה לקבל אזרחות מכוח הליך איחוד משפחות, למרות שהאשים אותה בכניסה לישראל על סמך פרטים כוזבים.
השופט לא סבר שהמשיב הצביע על טעמים המצדיקים נקיטת עמדה שונה בעניינה של האם, שכלל לא זכתה להיכנס לישראל על סמך תעודת הלידה, שבכל מקרה לא הוכח בראיות שהיא מזויפת.
לפיכך, השופט קיבל את הערעור, והורה למשרד הפנים להעניק לקשישה מעמד בהתאם לנוהל. משרד הפנים גם חויב בהוצאות המערערים בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד י' וייסבוך
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
* עו"ד דוד אנג'ל עוסק בהסדרת מעמד ובכל סוגי האשרות במשרד הפנים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.