שיפוצניק מחברון שהועסק בישראל פוטר ב-2009 ומאז נלחם על זכויותיו. בבית הדין האזורי נפסק לו פיצוי זעום אולם בית הדין הארצי סבר שהסכום חושב תוך התעלמות מראיות חשובות.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל בחלקו ערעור שהגיש שיפוצניק תושב הרשות הפלסטינית, והגדיל את פיצויי הפיטורים והזכויות הסוציאליות להן הוא זכאי מהמעסיק הישראלי שפיטר אותו ב-2009. במקום כ-14,000 שקל בלבד שנפסקו לו בבית הדין האזורי, זכה העובד בכ-80 אלף שקל.
העובד הועסק בשתי תקופות עבודה שונות אצל המעסיק. תקופת העבודה האחרונה נמשכה מינואר 2004 ועד ספטמבר 2009 אז הוא פוטר על רקע צמצומים.
בית הדין האזורי לעבודה פסק לו פיצוי נמוך יחסית לאחר שדחה את מרבית טענותיו. הוא קבע בין השאר כי שכרו של העובד עמד על 154 שקלים ליום ולא על 400 שקל ליום, כפי שטען, ובהתאם לכך חישב את זכויותיו.
בערעור שהגיש העובד לבית הדין הארצי הוא טען בין השאר כי בית הדין האזורי התעלם מהקלטות שהגיש כראיות ובהן נשמע המעסיק מודה כי שכרו עמד על 400 שקל ביום.
כמו כן הוא טען כי היקף העבודה אליו התייחס בית הדין היה נמוך מהיקף העבודה שלו בפועל – שכן לטענתו עבד 22 ימים מדי חודש, בעוד שבית הדין קיבל את טענת המעסיק שהיקף העבודה השתנה בהתאם לכמות העבודה והוא עבד הרבה פחות.
יקר לו
השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק קיבלו את הערעור לעניין גובה השכר של המערער – מה שכמובן השפיע על הפיצויים שנפסקו לו עבור זכויותיו – תוך התערבות חריגה בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי.
השופטים קראו את תמלולי ההקלטות וסברו כי הם אכן מוכיחים כי המערער השתכר 400 שקל ליום עבודה. כך למשל השופטים ציינו כי בשיחה בין המעסיק לבין בנו של המערער סיפר המעסיק כי המערער "עולה לו יקר" ועובד סיני שמרוויח 300 שקל עולה לו חצי.
כלומר, לפי דברי המעסיק עלות המערער עמדה על 600 שקל – לא הגיוני שזוהי העלות אם השכר היומי היה 154 שקל, כפי שניסה המעסיק לטעון, קבעו.
ראיה נוספת לסכום השכר מצויה ברישום שערכה אשת המעסיק על מעטפה שבה הונח השכר השבועי של העובד.
לפיכך השופטים קבעו כי "בכל הנוגע לשכר, אנו סבורים כי בראיות שהובאו על ידי המערער – תמליל השיחה והמעטפה, עת המשיב לא סתר אותן ולא נתן להן הסבר משכנע, היה כדי להרים את נטל הראייה המוטל על המערער...".
מאחר שהתקבלה הטענה לגבי השכר, השופטים תיקנו את הסכומים שנפסקו למערער עבור פדיון חופשה, הפרשי פנסיה, דמי חגים, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
לגבי פיצויי הפיטורים השופטים ציינו כי החישוב נעשה בהתאם להלכה החדשה שקובעת שיש לקחת בחשבון את כל תקופת העבודה ולא רק את שנת העבודה האחרונה.
השופטים פירטו כמה כסף יתווסף לכל אחד מהרכיבים הללו. בסך הכל נפסקו למערער כ-80 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
עו"ד דורית לופו שמול
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.