המוסד טען כי ההפרעות הנפשיות קשורות לשימוש שעושה הנפגע בקנאביס רפואי כך שאין קשר סיבתי לתאונה. בית הדין לעבודה הבהיר שהקנאביס נועד לטפל בפגיעות מהתאונה ואין משמעות לכך שלא מדובר בנזק ישיר
השופטת מיכל נעים דיבנר קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש שליח שנפצע בתאונת דרכים שהוכרה על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה. המוסד הכיר בפגיעות האורתופדיות שנגרמו לתובע אך סירב להכיר בפיברומיאלגיה ונזק נפשי. בעקבות ההליך הוכרה הפיברומיאלגיה אך המוסד עמד על טענתו כי הנזק הנפשי נובע משימוש בקנאביס ואינו תוצאה של התאונה. השופטת דחתה את עמדתו והבהירה כי הטיפול בקנאביס נועד לסייע לתובע להתגבר על נזקי התאונה והדבר אינו מקהה את הקשר הסיבתי בין השניים.
התובע, יליד 1979, נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו כשליח ב-2016. התאונה התרחשה כשהוא נהג על קטנוע ורכב פגע בו מאחור.
המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעות בצוואר, ברכיים ושוק שמאל אך דחה את הדרישה להכיר בפיברומיאלגיה ונזק נפשי.
בתביעה שהגיש הנפגע לבית הדין לעבודה מונו שני מומחים, פנימאי ופסיכיאטר.
הפנימאי מסר חוות דעת שלפיה התובע סובל מתסמונת פיברומיאלגיה, אשר אובחנה בסמוך לתאונה. המומחה מצא כי התאונה גרמה להתפתחות התסמונת, בסבירות של מעל 50%.
בנסיבות אלה ניתן פסק דין שקיבל את התביעה להכיר בפיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה.
באשר לנזק הנפשי, המומחה מתחום הפסיכיאטריה קבע שהתובע סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית וכי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקוי הנפשי.
לאחר שהמומחה לא מסר תשובות ברורות לשאלות ההבהרה בית הדין מינה מומחית נוספת מתחום הפסיכיאטריה.
המומחית נקבעה בחוות דעתה כי התובע לוקה בהפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בקנאביס ברישיון משרד הבריאות ולצורך טיפול בפיברומיאלגיה. על בסיס זה קבעה המומחית כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקוי הנפשי.
התובע טען כי קיבל מרשם לקנאביס לטיפול שוטף בפיברומיאלגיה ולא ניתן לקבוע שבחירתו הלגיטימית לממש טיפול רפואי זה תנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תוצאות הלוואי של הטיפול (הנזק הנפשי).
ביטוח לאומי טען שלנוכח חוות דעת המומחית יש לדחות את התביעה.
הפרעות הסתגלות וחרדה
השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את התביעה. היא ציינה שהנזק הנפשי משתקף כבר מהמסמכים הרפואיים שלאחר התאונה. כך, ברישום רפואי של פסיכיאטרית קופת החולים אובחן התובע כלוקה בהפרעות הסתגלות בשל תאונת עבודה.
זאת ועוד, המומחית מטעם בית הדין ציינה כי לא היה נכון לאבחן את התובע כלוקה בהפרעת הסתגלות, אלא בהפרעת חרדה. כלומר, אף היא אישרה שלתובע נגרם נזק נפשי בעקבות התאונה.
השופטת הזכירה שגם המומחה הראשון שמונה מצא קשר סיבתי בין הליקוי הנפשי לבין התאונה, כך שבעניין זה יש תמימות דעים בין כלל המומחים.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת שהתובע הוכיח שנגרם לו נזק נפשי כתוצאה מתאונת העבודה.
באמרת אגב ציינה השופטת כי אינה סבורה שהעובדה שהנזק נגרם כתוצאה מהשימוש בקנאביס, טיפול תרופתי שניתן לתובע בעקבות נזקיו מהתאונה, מקהה את הקשר הסיבתי המשפטי בין השניים.
בסופו של דבר התקבלה התביעה וביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל.
- ב״כ התובע: עו״ד צחית עופר
- ב״כ הנתבע: עו"ד הלשכה המשפטית ביטוח לאומי תל אביב
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.