אחות תבעה פיצויים לאחר שהחליקה פעמיים במהלך העבודה. ביה"ח ניסה להתחמק מאחריות וטען שכל אמצעי הבטיחות האפשריים ננקטו, אך השופט התרשם אחרת.
בית המשפט המחוזי בירושלים באחרונה חייב את בית החולים "זיו" בצפת לפצות אחות במחלקה האורתופדית שהחליקה על רצפה רטובה ונפצעה בשני מקרים שונים. השופט כרמי מוסק קיבל את גרסת האחות באשר לאופן התרחשות התאונות וקבע כי ביה"ח התרשל בתפקידו כמעסיק.
שתי התאונות אירעו בהפרש של כשבעה חודשים במהלך 2007. בתאונה הראשונה, האחות (56) החליקה על שלולית מים עם סבון שהייתה בסמוך לאחר מחדרי החולים. כתוצאה מההחלקה היא סבלה מחבלות בגבה ובקרסול רגלה השמאלית, מצבה הנפשי הורע משמעותית והיא נזקקה לסדרת טיפולים רפואיים שבסופם הומלץ לה לשוב לעבוד במשרה חלקית.
בתאונה השנייה היא החליקה על רצפה רטובה בעת שהחתימה כרטיס בתחילת יום העבודה. במקרה הזה נגרמו לה חבלות בצוואר, בגב התחתון, בברך ובקרסול הימני, כך שתפקודה נפגע משמעותית והיא התקשתה לשוב לעבודה.
האחות הוכרה כנפגעת תאונת עבודה בביטוח לאומי עם 19% נכות קבועה (רפואית ונפשית) בגין התאונה הראשונה ו-10% נכות בגין התאונה השנייה. זמן מה לאחר מכן, היא פוטרה מעבודתה לפי המלצת הוועדה הרפואית המחוזית של בית החולים, בשל פגיעותיה והקשיים בתפקודה.
בתביעת נזיקין שהגישה בדצמבר 2012 כנגד בית החולים, האחות ביקשה לחייבו לפצותה בגין הנזקים השונים שנגרמו לה. לטענתה, מאז התאונות היא סובלת מכאבים עזים שפגעו משמעותית הן תפקודה היומיומי והן במצבה הנפשי, ולשיטתה, נגרמה לה נכות תפקודית ברמה גבוהה. להוכחת דבריה, היא ציינה כי בעבר הייתה פעילה מאוד ו"חולת ניקיון" בעוד שכיום היא תלויה לחלוטין בבני משפחתה, ביתה מוזנח והיא לא מרבה לצאת.
מנגד, בית החולים כפר באחריותו לנזקי האחות בטענה שנקט בכל אמצעי הבטיחות האפשריים, והתעקש כי בתאונה הראשונה הרצפה לא הייתה רטובה. לשיטתו, התובעת "תיאטרלית" ומגזימה בתיאור הנזקים – שלטעמו בכלל נובעים ממחלה בעמוד השדרה ממנה סבלה עוד קודם לכן. כהוכחה, צירף בית החולים שלל ראיות מהן עולה שהיא מתפקדת, ביניהן תמונות שהעלתה לעמוד ה"פייסבוק" מטיולים ברחבי העולם, והשתתפותה בתכנית "מאסטר שף".
"הגזמה מוגזמת"
ואולם, העדויות מטעם בית החולים דווקא עוררו בשופט מוסק את הרושם כי אין הקפדה על נהלי הבטיחות במסדרונותיו. כך למשל, עובדת ניקיון במחלקה האורתופדית העידה כי יש ברשותה שלט אחד המזהיר מפני החלקה, והוא עובר איתה ממקום למקום. עוד היא סיפרה כי ישנם חולים שמתקלחים ומרטיבים את רצפת החדרים במים וסבון ואין עובד שמנקה אחריהם בזמן אמת. אם לא די בכך, התאונה השנייה נקלטה במצלמות האבטחה של בית החולים והסרטון שהוצג תאם את גרסתה של התובעת.
משכך, נקבע כי בית החולים אחראי למלוא הנזקים שנגרמו לאחות בעת עבודתה אצלו.
מכאן, השופט מוסק בחן את היקף נזקי התובעת ובהתאם לעמדת המומחים מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת נגרמו 20% נכות רפואית ו-30% נכות תפקודית. בהקשר זה, השופט ציין כי לטעמו, ניסיונות התובעת לצייר תמונה קשה ביחס לתפקודה ולהיקף העזרה שהיא מקבלת מקרוביה הם "הגזמה מוגזמת".
בסופו של דבר, בית החולים חויב לשלם לאחות 2,352,000 שקלים בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 550 אלף שקל וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין יעקב לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד חגי פלמון
* עו"ד סיגל רייך-הלל עוסקת בתאונות עבודה ונזקי גוף
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.