בערעור שהגישה האם נקבע שאין הצדקה לאפשר לבנה בן ה-17 לגור ללא השגחה בדירת האב ששוהה פרקי זמן ארוכים בחו"ל, בזמן שהיא משתוקקת להיות עמו. זמני השהות שנקבעו בוטלו
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש ערעור על החלטת בית משפט למשפחה ששינתה זמני שהות של שני ילדים אצל הוריהם הגרושים וביטלה את צו עיכוב היציאה שלהם מן הארץ. האם, שהגישה את הערעור, טענה ששינוי זמני השהות מביא לכך שהבן הבכור יגור בדירת אביו גם בזמן שהאב שוהה בחו"ל וכך יישאר לבדו ללא השגחה. עוד טענה שביטול צו העיכוב יביא לכך שהקטינים יטוסו לבדם לאביהם כאשר הוא שוהה בחו"ל. השופט סארי ג'יוסי קיבל את הטענה לגבי זמני השהות. עיכוב היציאה מהארץ נותר מבוטל, אך השופט ציין כי מן הראוי שהילדים יטוסו בליווי מבוגר.
הצדדים הם בני זוג לשעבר, הורים לשני בנים משותפים בני 17 ו-14.5. בין ההורים סכסוכים משפטיים ארוכים וסבוכים בכל הנוגע לזמני השהות של הקטינים ונסיעותיהם לחו"ל לשם שהייה עם האב שמבלה חלק ניכר מזמנו בחו"ל.
בינואר השנה התקבלה החלטה של בית המשפט למשפחה בחיפה ששינה את הסדרי השהות של הקטינים אצל ההורים, ביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהיה לקטינים ודחה את בקשת האם להורות על טיפול ריגשי לקטינים.
האם הגישה ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה. לטענתה המשמעות של ההחלטה היא שהילד בן ה-17 ישאר לבדו בבית האב כאשר האב שוהה בחו"ל, ללא מבוגר אחראי וללא השגחה. עוד טענה שביטול עיכוב היציאה מהארץ יביא לכך שבן ה-14.5 יטוס לבדו לחו"ל כדי להיפגש עם אביו ללא ועוד בתקופת קורונה. לדבריה השינוי בזמני השהות נעשה מבלי שהוגשה לכך בקשה ומבלי שניתנה לה זכות להגיב. לבסוף טענה שבקשתה לטיפול רגשי נדחתה ללא נימוק.
האב טען שהאם לא נותנת לילדים להנות מילדותם ובמקום זה מתעסקת בניהול הליכים משפטיים בהם הילדים נאלצים להיות מעורבים בעל כורחם. לטענתו יש להורות על זמני שהות שווים בין ההורים, ללא קשר לזמנים בהם הוא נמצא בחו"ל.
האפוטרופוסית של הקטינים לדין טענה שצריך לדחות את הערעור ולהתמקד בטובתם ורצונם של הקטינים, שנמצאים גם ככה במצב רגשי מורכב עקב המאבק המשפטי הארוך בין ההורים.
נוגדת את החוק
השופט ג'יוסי קיבל חלקית את הערעור. הוא הסביר שהחלטת בית המשפט למשפחה בעניין זמני השהות ניתנה מבלי שהצדדים ביקשו לשנותם ומבלי שהנושא נבחן באופן מעמיק. במיוחד כאשר התוצאה של ההחלטה היא שהקטין הבכור, ישהה בדירת האב גם כאשר הוא בחו"ל, לבדו וללא כל השגחה של מבוגר, בזמן שאמו משוועת לזמן שהות איתו.
השופט התייחס לחוק הכשרות המשפטית שמצד אחד מעניק להורה את החובה לדאוג לקטין ומצד שני את מחייב את הקטין לכבד את הוריו בכל הקשר לאפוטרופוסתם וציין שההחלטה אינה מגשימה את החוק ולכן לא יכולה לקבל גושפנקא שיפוטית.
בנוגע להחלטה שלא הורות על טיפול רגשי פרטני, ציין השופט שהיא ניתנה ללא נימוק והיא נוגדת את עמדת האפוטרופוסית לדין. הוא ציין שאין ספק כי המאבקים המשפטיים בין ההורים משפיעים על נפשם של הילדים וטיפול יכול רק להועיל.
עם זאת הותיר השופט את ההחלטה על ביטול עיכוב היציאה תוך שציין כי צו עיכוב מהווה פגיעה קשה בזכות חוקתית, אך הוסיף שמן הראוי הוא שטיסות הקטינים יעשו בליווי של מבוגר.
האב חויב בהוצאות בסך 2,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.
עו"ד אורי דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.