יזמית בנייה ביקשה לפנות רוכשי פנטהאוז שלא שילמו את מלוא התמורה. התביעה נדחתה לאחר שצוין כי חובתם לשלם שלובה בחובתה למסור את הדירה כחוק
יזמית בפרויקט מגורים בקרית אתא לא תוכל לפנות רוכשי דירה שנכנסו אליה מבלי לשלם את מלוא התמורה עבורה – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בקריות. בתביעה לפינויים מדירת הפנטהאוז שרכשו טענה היזמית כי הנתבעים נותרו חייבים לה כ-180,000 שקל וכי בנסיבות אלה היא אף רשאית לנתק אותם ממים וחשמל. השופט שלמה מיכאל ארדמן קבע שהתובעת לא יכולה למסור דירה בלי טופס 4 ולצפות שהנתבעים יעמדו בהתחייבותם הכספית כלפיה.
הצדדים חתמו בינואר 2019 על הסכם למכירת דירת פנטאהוז שבנתה התובעת בפרויקט בקרית אתא.
מדובר בפרויקט שבוצע במסגרת הסכם קומבינציה ומימוש זכויות תמ"א 38, כאשר הזכויות היו רשומות על שם בעל המגרש. לצורך השלמת הפרויקט היה על התובעת להרוס מבנה ישן שנמצא בשטח אך בעל המגרש מתנגד להריסתו, וכתוצאה מכך עד היום לא ניתן טופס 4 לבניין החדש.
בנסיבות אלה, הנתבעים נכנסו לגור בדירה החדשה אך סירבו להעביר לתובעת את התשלום האחרון על הבית. בתגובה הוגשה נגדם התביעה לבית המשפט.
לטענת היזמית, הנתבעים הטעו אותה לחשוב שהם מעוניינים במפתח לדירה כדי להכניס ציוד ולבצע עבודות, אולם בפועל עברו להתגורר בה תוך הביטול הצ'קים שמסרו לפקודתה.
לשיטתה, משלא עמדו הנתבעים בחובתם לשלם על הפנטהאוז שקנו – החוזה בוטל ועליהם להתפנות. עוד טענה התובעת כי החוזה מתיר לה בנסיבות הקיימות לנתק את הנתבעים ממים וחשמל.
הנתבעים טענו מנגד כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שמסרה להם דירה בלי טופס 4. לטענתם, חובת התשלום עבור הדירה משולבת בחובה הנגדית למסירתה כדין עם טופס 4. לכן, לא רק שהם לא חייבים לשלם אלא שהתובעת אף צריכה לפצות אותם על איחור מסירה.
בד בבד הגישו הנתבעים בקשה לצו מניעה נגד כוונת היזמית לנתק את הדירה ממים וחשמל.
תביעות סותרות
השופט ארדמן מתח ביקורת על התנהלות היזמית בסיפור. תחילה הוא קבע שההסכם לא מאפשר לה לעשות דין לעצמה ולנתק את הנתבעים ממים וחשמל, בין היתר משום שכניסתם לדירה הייתה באישורה.
בהמשך ניגש השופט לברר את שתי התביעות האחרות של היזמית – להשלמת התשלום על הדירה ולפינוי הנתבעים. בעניין זה הוא הדגיש שמדובר בבקשות סותרות שכן לא ניתן להורות גם על ביטול חוזה המכר וגם על אכיפתו.
עוד ציין השופט כי החוזה קובע מפורשות שהתשלום האחרון על הדירה ישולם כשהיא תהיה מוכנה למסירה. בנסיבות שבהן אין מחלוקת שטופס 4 טרם הוצא לדירה, ממילא התובעת אינה זכאית לתשלום.
השופט קבע שאי קבלת טופס 4 מהווה הפרת החוזה ופוטרת את הנתבעים מכל תשלום. "החיוב למסור את הממכר והחיוב לשלם את מחירו הינם חיובים שלובים מקבילים", סיכם השופט, תוך שהדגיש כי עדיין אין צפי לקבלת טופס 4 על רקע הסכסוך בין התובעת לבעל המגרש.
לפני סיום ציין השופט כי מטרתה האמיתית של היזמית הייתה קבלת יתרת התשלום, ואילו תביעת הפינוי נועדה רק להלך אימים על הרוכשים. הוא קבע שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב שעה שהתובעת אינה זכאית לא לזה ולא זה.
לפיכך תביעת היזמית נדחתה והיא חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ספיר כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.