שנים רבות ילדיו של אדם שנפטר ב-1996 נאבקים על עיזבונו. לאחרונה אחד מהם טען כי אחיו למעשה זייף את צוואת האב, ולכן יש לפסול אותו מהירושה. השופטת הבהירה כי תנאי לפסילת יורש הוא הרשעה בפלילים.
סגנית נשיאת ביתהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון, השופטת רבקה מקייס, הכריעה לאחרונה בסכסוך ירושה בין מספר בני משפחה של אדם שנפטר ב-1996, וקבעה כי צוואתו לא תקוים, ובמקומה יוצא צו ירושה, כך שכל ילדיו ונכדיו יהנו מירושתו בחלקים שווים על פי חוק הירושה.
למנוח היו 6 ילדים, אולם אחד מהם נפטר לפניו, ושני בניו (נכדיו של המנוח) הצטרפו להליך. בצוואה שערך ב-1987 הוריש את רכושו לחמשת בניו הנותרים, כלומר ללא הנכדים של בנו שנפטר לפניו.
במשך שנים נוהלו הליכים בין מספר צדדים, שהיריעה קצרה מלפרט אותם. ההליך האחרון עסק בבקשתו של אחד מבניו של המנוח ("המבקש") לפסול את אחיו (וכן את אמו – אשתו של המנוח שנפטרה ב-2016) מלרשת את חלקו בעיזבון, בטענה שלמעשה מדובר בצוואה מזויפת.
המחלוקת נגעה לפרשנותו של אחד מסעיפי חוק הירושה, בנוגע לנסיבות שבהן ניתן לפסול יורש על פי צוואה.
המבקש, אליו הצטרפו בת נוספת של המנוח וכן נכדיו של המנוח (בניו של הבן שנפטר לפני המנוח ולמעשה נושלו מהצוואה), טען כי בהליכים קודמים אחיו (המשיב) ואמו הודו שזייפו את הצוואה, ולכן הם פסולים, וכי אין צורך בהרשעה פלילית ודי בהוכחת הזיוף
המשיב, שאותו האשים אחיו בזיוף, ביקש לדחות את ההתנגדות, וטען כי פסלות לרשת מחייבת הרשעה בעבירת זיוף בהליך פלילי, וללא הרשעה אין תחולה לחוק הירושה. בהקשר זה הוא הוסיף שהדבר היחיד שאירע היה זימונו לחקירה שהסתיימה בסגירת התיק ללא כתב אישום.
בנוסף לכך הוא גם הכחיש בתוקף את הטענה שהודה בשלב או בהליך כשלהו שזייף את הצוואה, וטען כי מעולם לא היתה כל קביעה כזו שלפיה הוא או אמו זייפו את הצוואה.
ביקורת על כולם
השופטת מקייס הבהירה כי מדובר בשאלה שטרם הוכרעה בבתי המשפט. לאחר שניתחה את עמדותיהם של מלומדים בנושא, השופטת סברה כי לפי חוק הירושה, הרשעה בפלילים היא "תנאי בלעדיו אַַין". במילים אחרות, אפילו אם המשיב היה מודה שזייף, הוא לא היה פסול מירושה.
ואולם, שאלה זו נותרה תיאורטית, שכן השופטת שוכנעה שכלל לא הוכח שהמשיב או אמו זייפו את הצוואה. בהקשר זה השופטת הצביעה על כך שאף אחד מהמתנגדים הטוענים לזיוף לא הביא חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד.
בתוך כך נקבע כי אף שהמשיב ואמו אמנם לא זייפו את הצוואה, יש לפסול אותה לנוכח מעורבותם בעריכתה, ואי כשירותו של האב המנוח לערוך צוואה.
בסיכומו של דבר השופטת ציינה כי "כל אחד מהצדדים שבפניי בחר לפרש את המציאות המשפטית בדרך המביאה להגדלת חלקו בעיזבון, תוך שהוא נושא את שמם של אינטרסים חברתיים, שיקולי מדיניות וטוהר המידות לשווא".
המבקש, לפי השופטת, פעל בשביל להגדיל את חלקו בעיזבון על חשבון היורשים האחרים, ולא היסס להמשיך ולתבוע את קיומה של צוואה שידע לגביה כי "הינה מזויפת", כלשונו, ושהדירה את שני הנכדים – יורשיו של אחיו.
לאחר מכן, כאשר הבין המבקש שהצוואה לא תקוים, בחר לנסות לפסול את המשיב.
התוצאה היתה כי הצוואה נפסלה, אולם גם הבקשה לפסול את המשיב נדחתה. במצב זה השופטת קיבלה את הבקשה לצו ירושה.
- שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין
עו"ד שירי מלכה
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.