סכסוך משולש בין עמותה שרכשה לעובדיה ביטוח מנהלים, לבין חברת הפניקס וסוכן הביטוח שבתווך, הסתיים בפסק דין מעניין של בימ"ש השלום בתל-אביב ושם דגש על הגנה על טובת המבוטחים.
עמותה העוסקת בתחום החינוך ביטחה ב-2004 את עובדיה בביטוח מנהלים של "הפניקס" באמצעות סוכן הביטוח שלה בסוכנות "פריזמה".
בתביעה שהגישה בבימ"ש השלום בתל אביב בשנת 2009 (ולאחר מכן תוקנה ב-2015) העמותה טענה שבשלב מסוים גילתה שחלק מתשלומים שהעבירה לסוכן הביטוח לא הופקדו במלואם לטובת הפניקס, אלא נפרעו על ידו לחשבונו או הוסבו לגורמים אחרים.
העמותה עתרה לקבלת הכספים האמורים בחזרה מהסוכן – שהפר את חובת הנאמנות כלפיה, ומהפניקס שהתרשלה בפיקוח על הסוכן שפעל כ"שָלוּח" שלה.
הסוכן מצדו טען בין היתר, כי השיקים שקיבל מהעמותה הועברו על ידו לסוכנות, ולמיטב ידיעתו, משם הועברו לחברת הביטוח (שלטענתו עוד חייבת לו עמלות).
הסוכן הוסיף כי בזמן אמת לא ידע על חוסרים בתשלומים, וכשנודע לו וניסה לברר, לא קיבל מהפניקס נתונים שיאפשרו לו לבדוק מה עלה בגורל הכספים החסרים.
לעומת זאת, הפניקס טענה כי הסוכן לא פעל מטעמה אלא מטעם העמותה, והוסיפה שגם אם תתקבל טענתו בנושא, יש לדחות את התביעה נגדה משום שהסוכן חרג מהרשאתו, כלומר מן הפעולות שהותירה לו לעשות כסוכן בשליחותה.
מעבר לכך, הפניקס הגישה נגד הסוכן גם הודעת צד שלישי בטענה שאם תחויב בפיצוי, על הסוכן להחזיר לה את הכסף – מה שנקרא "שיפוי".
החברה צריכה לפקח
השופטת נאוה ברוורמן כתבה פסק דין ארוך, מחולק לפרקים-פרקים שבהם נדונו הסוגיות השונות שבמחלוקת.
בין היתר, השופטת בחנה מהו שיעור הפרמיה שהועבר מהעמותה לסוכן ולא הגיע לידי הפניקס, וקבעה שמדובר בסכום של כ-143,000 שקל.
שנית – וזהו בעיניי החלק המרכזי של פסק הדין – השופטת קבעה כי הסוכן אכן פעל כשָלוּח של הפניקס, הן מכח חוק השליחות והן בהתאם לחוק חוזה ביטוח. השופטת הבהירה כי "בית המשפט פסק לא אחת, כי נטל הפיקוח על פעילות סוכן הביטוח, במסגרת שליחותו הסטטוטורית, הינה על המבטח ולא על המבוטח".
בנוסף, השופטת קבעה כי מכיוון שלא הוכח כי מעשיו של הסוכן הגיעו לידי מעשים פליליים כגון זיוף ומרמה, הרי שהפניקס אינה פטורה מאחריותה השילוחית כלפי העמותה.
באופן כללי, השופטת הסבירה כי "הנטייה צריכה להיות – לפרש בהרחבה את גבולות ההרשאה המוענקים לסוכן הביטוח על-ידי המבטח, וליתן פרשנות מצמצמת לחריגה מהרשאה, וזאת לצורך הגנה על המבוטח".
עם זאת, ותוך שהיא מדגישה כי הפניקס לא יוצאת ידי חובה ברמה העקרונית, השופטת קיבלה את הודעת הצד שלישי שהגישה. השופטת קבעה כי מאחר שלא ברור מה נעשה עם הכסף (אם כי לא הוכחו מעשים פליליים), הסוכן – שהוא זה שקיבל לידו את הכספים – יהיה חייב להחזיר לפניקס את הסכום שתשלם לעמותה עקב קבלת התביעה נגדה.
בסופו של דבר הפניקס והסוכן יחזירו לעמותה את הכספים והסוכן ישיב להפניקס את הכסף. לגבי הוצאות משפט – לעמותה נפסקו 30 אלף שקל ולהפניקס 20 אלף שקל שישולמו בידי סוכן הביטוח.
- ב"כ התובעת: עו"ד צבי ריש
- ב"כ הפניקס: עו"ד ליאור להב
עו"ד יאיר סמוגורה
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.