האם אבות רשאים לבקש להוריד את סכום המזונות רק על סמך ההלכה החדשה שניתנה בקיץ שעבר? פסק דין חשוב שניתן לאחרונה מציע גישה מעניינת.
בפסק דין שפורסם לאחרונה והורה לדחות על הסף תביעת הפחתת מזונות שהוגשה לאחר שניתנה ההלכה החדשה, הציע סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת אסף זגורי לערוך הבחנה בתנאים שבהם צריכים לעמוד אבות שחויבו במזונות לפי פסק דין שניתן לפני ההלכה החדשה, לבין אבות שחתמו על הסכם גירושים כולל.
לפי השופט זגורי, יש להציב רף הוכחה גבוה יותר לאבות שחתמו על הסכם כולל ותובעים הפחתת מזונות מבלי להתחשב בכך שהסכמים כאלה כוללים "חיובים שלובים" וסכומי המזונות נקבעו בהתחשב בכלל הסוגיות שעמדו על הפרק בין בני הזוג באותו מועד.
המקרה עסק באב לשלושה שביקש להפחית מזונות שנקבעו בהסכם גירושים שאושר ארבעה ימים אחרי שניתנה ההלכה שטלטלה את עולם המשפט וקבעה חלוקה שווה בנטל המזונות בין הורים לילדים מעל גיל 6 שחולקים משמורת משותפת.
האב טען כי אם היה מודע לשינוי המשמעותי שהובילה ההלכה, לא היה מסכים למזונות חודשיים של 7,000 שקל כששניים מילדיו מעל גיל 6, וזמני השהות שלו עמם נרחבים.
מנגד טענה האם כי מדובר בתביעה נקמנית שהוגשה משום שהתעקשה שהאב יפסיק להתחמק מלהיפגש עם ילדיו.
לגופו של עניין היא טענה כי המקרה שלהם כלל לא נכנס לגדרה שכן חלוקת השהות של הילדים לא שוויונית ואביהם מרוויח פי כמה ממנה.
יותר מזה, האם הדגישה כי כדי לקבל את דמי המזונות שסוכמו היא ויתרה על זכויות רכושיות רבות, כמו דמי כתובה וזכויות בעסק ובבית ששווה 3 מיליון שקל.
למנוע מניפולציות
לאחר שהשופט אסף זגורי סקר את השתלשלות הפסיקה מאז ההלכה הוא הציע גישה חדשה לנושא. לשיטתו, יש להטיל דרישות שונות על אבות שחויבו במזונות לפני מתן ההלכה בפסק דין של בית משפט ועל אבות שהסכימו לסכום מסוים במסגרת הסכם כולל.
ההבדל בין שני סוגי האבות טמון בכך שלעומת פסק דין שניתן לפי כללים משפטיים שהשתנו, הסכם גירושים שמתגבש בין בני זוג כולל "חיובים שלובים" שמתייחסים לכל הסוגיות העומדות על הפרק.
כך למשל, במקרה הנוכחי המזונות נקבעו בהתחשב בוויתורי האם על זכויות רכושיות. על כן, פגיעה בסכום המזונות מצריכה לפתוח גם את הצד הרכושי של ההסכם.
דרישה נוספת שיש להטיל על אבות כאלה היא תום לב. זאת, כדי למנוע מהם להרחיב את זמני השהות רק כדי להפחית את המזונות. לפיכך, האב צריך להראות שהוא אכן נוטל חלק פעיל בחיי ילדיו, ובמקרה שבו יתגלה כי "הנפת הדגל של משמורת ואחריות הורית משותפת" נעשתה "ללא קבלות", יש לדחות את התביעה על הסף.
במקרה הנוכחי השופט התרשם שאב לא עומד בדרישות אלה. ראשית, הראיות מעידות כי אינו מסוגל או מעוניין לקיים משמורת משותפת.
שנית, הסכם גירושים כלל ויתורים עצומים מצד האם. הפחתת המזונות בנסיבות שבהן היא נותרה כמעט ללא כלום ואילו האב נשאר עם רכוש רב, תפגע בה.
"מדובר אם כן במקרה שבו סבור בית המשפט, כי נעשה ניסיון למניפולציה בהלכת 919/15 ובהסדרי השהות שנקבעו בהסכם על מנת להפחית תשלום מזונות לאם תוך שהדבר עלול לפגוע בסיפוק צרכיהם", כתב.
משכך, השופט החליט לסלק את התביעה על הסף, וחייב את האב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.
עו"ד חיים רביב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.