השכן שהפעיל את המקום ב-30 השנים האחרונות לבקשת בעלת הבית המנוחה טען שהיא השביעה אותו להמשיך את הפעילות גם לאחר מותה. אלא שבית המשפט מחויב לפעול לפי הוראות הצוואה - ואלה ציוו את הבית לבתה.
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה לפינוי בית כנסת שבנה תושב אופקים בחצר של שכניו, שנפטרו לפני כ-30 שנה. השופטת נעם חת מקוב אמנם קיבלה את גרסתו כי בעלת הבית המנוחה ביקשה ממנו להמשיך להפעיל את המקום גם לאחר מותה, אך הבהירה כי מבחינה משפטית עליה לפעול בהתאם לצוואה שקובעת שהבית שייך לבתה, ומשכך - היא זכאית לעשות בו כרצונה.
השכן בנה את בית הכנסת בשנות ה-80. הוא טען כי כשבעלת הבית הייתה על ערש דווי היא השביעה אותו שימשיך להפעילו וירחיב אותו, והוא עשה כדבריה והשקיע בשיפוץ נרחב.
בתביעה שהוגשה נגדו לפני כ-3 שנים מטעם בתה של המנוחה הסובלת מבעיות קוגנטיביות ונפשיות, התבקש בית המשפט להורות על פינוי בית הכנסת כיוון שהיא מעוניינת לגור במקום.
אך השכן התנגד לפינוי וטען כי הציווי האחרון של אם התובעת היה שימשיך את פעילות בית הכנסת, כך שהוענקה לו רשות מלאה להישאר במקום.
עוד הוא טען כי סילוקו הוא בגדר "עשיית עושר ולא במשפט" משום שהשקיע ממון רב בבנייה ובשיפוץ, הכל מתוך כבוד למנוחה.
ציווי מוסרי לכל היותר
השופטת חת מקוב קיבלה את התביעה. היא כתבה בפסק הדין כי למעשה, טענת הנתבע היא שהמנוחה – אמה של התובעת – כמו ציוותה לו לפני מותה את הזכות להפעיל את בית הכנסת. אלא ש"הדרך היחידה של אדם להכתיב את גורל נכסיו לאחר מותו היא באמצעות צוואה על פי חוק הירושה".
השופטת כתבה כי הנתבע לא טען או הוכיח שדברי המנוחה נחשבים לצוואה בעל-פה ולפיכך "אין כאן ציווי משפטי אלא לכל היותר ציווי מוסרי, אולם הוא אינו יכול להקנות לנתבע את מה שלא מקנה לו הדין. ועל פי הדין לנתבע אין כל זכות במקרקעין".
כמו כן, השופטת כתבה שאף על פי שאין סיבה שלא להאמין לגרסת השכן שקיבל מאמה של התובעת רשות חוקית להשתמש במבנה, מרגע שהתובעת הפכה לבעלת הנכס היא רשאית לבטלה. במילים אחרות, משמדובר בקרקע ששייכת בטאבו לתובעת ולנתבע אין זכות רשומה או מוכרת כלשהי, היא רשאית לעשות בה כרצונה.
באשר לטענת הנתבע כי השקיע בנכס, השופטת ציינה ייתכן שהיה זוכה בפיצוי לו היה מוכיח את הוצאותיו, אך בהיעדר ראיות לא ניתן לפסוק לו סעד.
לפיכך השופטת הורתה על סילוק ידו של הנתבע מבית הכנסת בתוך 30 יום וחייבה אותו לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ירדנה בר שלום, עו"ד אבי עייש
- ב"כ הנתבע: עמי כהן, עו"ד מקרקעין
עו"ד עמירם אילון
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.