אישה שכנעה את אחיה להסתלק מעיזבון הוריהם לטובתה כדי שהכספים לא יגיעו לנושיו. היא התחייבה בהסכם להעביר לו את חלקו בירושה אך בהמשך התנערה ממנו
בבית המשפט למשפחה בתל אביב התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש אח נגד אחותו בגין הסכם שנחתם ביניהם ב-2013. על רקע חובות של האח השניים הסכימו כי הוא יסתלק מעיזבון הוריהם לטובת אחותו והיא תשמש כנאמנה עבורו על חלקו בעיזבון. בפועל האחות לא העבירה לתובע את מה שמגיע לו. בית המשפט קבע שמדובר בהסכם לא חוקי אך יש לאכוף אותו תוך ריפוי אי החוקיות דרך עדכון הנושים.
הורי הצדדים נפטרו ב-2011 ו-2013 והותירו עיזבון שכלל דירת מגורים. התובע סיפר כי התייצב עם שתי אחיותיו במשרד עורך דין לצורך הוצאת צווי ירושה אחר ההורים ומכירת דירתם.
לטענתו, במהלך הפגישה ניסתה אחת מאחיותיו, הנתבעת, לשכנע אותו להסתלק מחלקו בעיזבון לטובתה שכן באותו זמן הוא היה מסוכסך עם גרושתו והיו לו חובות. היא הבטיחה לשמש כנאמנה על חלקו בעיזבון באופן שעם קבלת תמורה כלשהי ממכירת הדירה או מחלקים אחרים בעיזבון היא תעביר לו מחצית.
התובע הוסיף כי הסכים להצעה ועורך הדין כתב עבורם ״הסכם סודיות לחלוקת ירושה״ עליו חתמו שניהם.
בהמשך ניתן צו ירושה ואחיותיו הוכרזו כיורשות הבלעדיות של עיזבון ההורים. ואולם, בסמוך להגשת התביעה נודע לו כי האחיות התקשרו בהסכם לפיו כל הזכויות בדירה יעברו לנתבעת, תוך הפרת ההתחייבות להעביר לו את חלקו.
התובע עתר לאכיפת ההסכם וביקש להורות על מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין כל האחים בחלקים שווים.
הנתבעת טענה מנגד כי התביעה נגועה ״מכף רגל ועד ראש״ שכן היא נסמכת על הסכם שנועד להבריח כספים מנושיו של התובע. היא הוסיפה כי מעבר להיותו של ההסכם בלתי חוקי, עניינו של ההסכם בכספי ירושה ולא בזכויות במקרקעין ולכן העברת הזכויות בדירה אליה אינה רלבנטית להסכם.
עוד לטענתה, היא לא הבינה את מהות ההסכם כשהוחתמה עליו.
ראוי וצודק
השופטת ורד שביט פינקלשטיין קיבלה את התביעה. היא ציינה כי בהסכם קיים היבט בלתי חוקי שכן כל מטרתו הייתה התחמקות מנושיו של התובע והסתרת קבלת ירושה.
לדבריה, מהעדויות עולה שהנתבעת ידעה שהתובע בחובות וכי היא זו שיזמה את החתימה על ההסכם. כמו כן, היא התרשמה שלתובע עצמו לא הייתה כל סיבה לוותר על חלקו בירושה, סתם כך מטוב ליבו, אלא לצורך הסתרת הירושה מנושיו באותה עת. זאת ועוד, עדותה של הנתבעת לא עשתה רושם אמין כלל וניכר כי היא הבינה היטב את משמעותו של ההסכם.
השופטת הדגישה כי בית המשפט לא ייתן לגיטימציה לכריתת הסכמים שנועדו להתחמקות מנושים. עם זאת, בנסיבות אלה כדי לא לאפשר לנתבעת לחמוק מהתחייבויותיה ומנגד לא להכשיר הברחת רכוש מנושים הדרך הראויה והצודקת היא לקיים את החוזה תוך ריפוי הפן הבלתי חוקי הכרוך בו בדרך של עדכון הנושים בדבר חלקו של התובע בעיזבון.
בסופו של דבר קבעה השופטת שההסכם תקף והתובע יירש 1/3 מהזכויות בדירה. עוד נקבע כי פסק הדין יובא לידיעת רשות האכיפה והגבייה וגורמים נוספים.
הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד משה יוסוב
- ב״כ הנתבעת: עו"ד שמואל סעדיה
* עו״ד יעקב דיכובסקי עוסק בירושות וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.