בעלת דירה תבעה את שכניה בגלל חריגות בנייה משמעותיות. הם טענו שאין לדון בתביעה לנוכח שטר בוררות שנחתם ב-2007 ומסמיך את בד״ץ לדון בסכסוך. עמדתם נדחתה בשתי ערכאות.
בית המשפט המחוזי דחה ערעור של בעלי דירה בבני ברק על החלטה מלפני כחודשיים שלא לעכב בירור תביעה שהגישה נגדם אחת השכנות. הם טענו כי שטר בוררות מ-2007 מחייב את עיכוב ההליכים אך בית המשפט קיבל את טענת השכנה ששטר הבוררות כבר מומש ושהיא אינה יכולה להיות כבולה בו לנצח.
לפני כשנה הגישה בעלת דירה בבני ברק תביעה בסכום של כ-980,000 שקל נגד בעלי דירה בבניין. היא טענה שהם ודייר נוסף הרחיבו על חשבון הרכוש המשותף את דירותיהם מ-64 מ״ר ל-667 מ״ר ופיצלו אותן שלא כדין ל-6 יחידות דיור המושכרות באופן קבוע. היא ביקשה פיצוי על ירידת הערך של הדירה שלה, שווי זכויות הבנייה שנגזלו ועוד.
הנתבעים ביקשו לעכב את ההליכים בשל הסכם בוררות. לדבריהם, התובעת חרדית וכאשר פרץ הסכסוך ביניהם לפני כ-11 שנה ביקשה לנהל בוררות לפי הדין העברי. במאי 2007 חתמו הצדדים על שטר בוררות המסמיך את הבד״ץ בבני ברק לדון בכל עניין הקשור לזכויות הבנייה.
הם סיפרו כי ב-2016 הבד״ץ נתן פסק בוררות בו נקבע שיעור הבנייה המותרת לכל אחד מהצדדים, פיצוי כספי וניתנה הוראה לתיקון נזקים. ב-2017 בית המשפט המחוזי אישר את הפסק בסייגים מסוימים.
השכנה טענה מנגד כי תוקפו של שטר הבוררות פג תוקפו עם מתן פסק הדין. היא ציינה כי בני הזוג הורשעו לפני 5 שנים בגין הבנייה הבלתי חוקית וחויבו להרוס אותה אך הם לא עשו כן. עוד היא סיפרה שקיבלה איומים מגורמים שונים כדי שלא תפעל בבית משפט אזרחי.
בית משפט השלום קיבל את עמדת השכנה ודחה את הבקשה לעיכוב הליכים.
על החלטה זו ערערו בני הזוג. הם טענו כי שטר הבוררות לא היה מוגבל בזמן והוא עדיין בתוקף. הם הוסיפו שפסק הבוררות כבר עסק בנושאים שהעלתה השכנה בכתב התביעה והכריע בהם, וכי טענה לבניה בלתי חוקית אינה שוללת את הסכמות הצדדים להתדיין בבוררות.
השכנה השיבה כי אין ספק שפסק הבוררות לא התכוון להכשיר בנייה של מאות מטרים ללא היתר בניגוד לחוק ותוך סכנה של ממש.
עוד נטען כי שטר הבוררות הגיע לקיצו עם מתן פסק הבוררות ולחילופין פג תוקפו. היא סיכמה שאין הצדקה לכפות עליה בוררות שלא הסכימה לנהל.
מעשים בלתי חוקיים
השופטת אביגיל כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הערעור. היא קבעה שאין לקבל את גרסת המערערים שלפיה ״לנצח תהיה השכנה מנועה מלפנות לבית משפט אזרחי בשל שטר בוררות מלפני כ-12 שנה שכבר הוביל למתן פסקי דין״.
היא הדגישה בנוסף כי אין כיום הליך בוררות תלוי ועומד בין הצדדים וכמו כן, שבית המשפט אינו יכול להתעלם ממעשים בלתי חוקיים ולא יכול לקבל בשוויון נפש ״הכשרת בנייה״ שלגביה קיים פסק דין שיש להרוס אותה.
בנסיבות אלה, סיכמה, בית המשפט היה רשאי לקבוע שהתביעה תתנהל בפניו ולא בהליך בוררות.
בני הזוג חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 7,000 שקל.
לפסק הדין בתיק 10456-12-18
עו"ד רונן סטי עוסק/ת ב- דיני בוררות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.