ביטוח לאומי שלל ממבוטח גמלת הבטחת הכנסה לאחר שרכש רכב. במכתב שנשלח אליו לא צוין כי עליו להמשיך ולהתייצב בשירות התעסוקה אם ברצונו לערער על הקביעה. תביעת המבוטח נגד המוסד התקבלה.
השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה לאחרונה תביעה של אדם נגד החלטת הביטוח הלאומי לשלול ממנו גמלת הבטחת הכנסה לאחר שלא התייצב בשירות התעסוקה. היא קבעה כי על המוסד הייתה מוטלת החובה לציין במכתב שנשלח לאיש, בו נשללה ממנו הגמלה, כי עליו להמשיך ולהתייצב בשירות על מנת שיוכל לקבל את הגמלה שמגיעה לו, אם יהיה זכאי לה בעתיד.
קצבת הבטחת הכנסה משולמת על ידי הביטוח הלאומי לאנשים שאין להם הכנסות או שהכנסתם נמוכה. על מקבלי הקצבה להתייצב בשירות התעסוקה שכן אחד התנאים לקבלת הגמלה הוא שלא נמצאה להם עבודה או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך.
התובע, יליד 1968 ואב לילד בעל צרכים מיוחדים, הגיש באוקטובר 2015 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה לאחר שפוטר ממקום עבודתו.
חודשיים לאחר מכן אישר המוסד את התביעה והחל לשלם לאיש את הגמלה. ואולם, יומיים בלבד לאחר מכן הודיע לו המוסד על הפסקת התשלום מאחר שבבעלותו רכב, ודרש החזר של התשלומים ששולמו לו עד כה.
האיש פנה למוסד בהשגה על ההחלטה, אך בינואר 2016 נשלח אליו מכתב שאומר שתביעתו נדחית. לאחר קבלת המכתב הפסיק האיש להתייצב בשירות התעסוקה.
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה בתל אביב טען האיש כי שווי הרכב שבבעלותו עומד על כ-35,000 שקל בלבד, סכום הנמוך מהקבוע בתקנות באופן שאינו מצדיק שלילת הגמלה.
הביטוח הלאומי טען מנגד כי שווי רכבו של התובע עומד על 45,600 שקל ולכן הוא אינו עומד בתנאים המזכים בגמלה. ואולם, בהמשך הודיע המוסד כי הוא קיבל את המלצת בית הדין לעניין חישוב שווי הרכב והעמיד את שוויו על כ-40,000 שקל ובכך הסכים למעשה כי השווי אינו שולל את זכאות התובע לגמלה.
עם זאת לטענת המוסד, התובע עדיין אינו זכאי לגמלה כיוון שהפסיק להתייצב בשירות התעסוקה.
התובע השיב כי הוא פעל לפי הנחיות המוסד והתייצב בשירות התעסוקה עד שקיבל את המכתב מינואר 2016 שהפנה את תשומת ליבו רק לאפשרות ערעור לבית הדין ולא צוין בו דבר לגבי התייצבות.
ביטוח לאומי הבהיר מצדו כי במכתב לא צוינה כל אמירה הסותרת את ההנחיות במכתב הראשון שנשלח לתובע, בו צוין במפורש כי עליו להתייצב בשירות התעסוקה. לדברי המוסד, לא ניתן לצפות ממנו לציין שוב ושוב כי קיימת חובת התייצבות.
אוכלוסיות מוחלשות
אך סגנית נשיאת בית הדין, השופטת אריאלה גילצר-כץ, קבעה שהתובע הוטעה על ידי המוסד כשבמכתב שביטל את הגמלה לא נרשם כי עליו להמשיך ולהתייצב בשירות התעסוקה.
היא הדגישה כי מצופה מהמוסד לביטוח לאומי שהוא רשות ציבורית לתת את מלוא המידע למבוטחיו, קל וחומר כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות שמבקשות לקבל הבטחת הכנסה וידם אינה משגת לקבל ייעוץ משפטי או הכוונה מקצועית.
לפיכך, לאחר שהמוסד קיבל את טענות המבוטח לעניין שווי הרכב ולא הבהיר לו כי עליו להמשיך ולהתייצב בשירות התעסוקה, יש מקום לקבל את התביעה.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה כפי שאושרה לו טרם נשללה גמלתו. המוסד חויב בשכ״ט עו״ד בסך 5,000 שקל והוצאות בסך 500 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד דלל יובל
- ב״כ הנתבע: עו"ד יוחאי אלרון ועו"ד יעל יעקובי
עו"ד מאיסה ח'דירי עוסק/ת ב- נזיקין וביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.