ביטוח לאומי לא טרח להבהיר את נהלי העבודה לעובד מחשוב שהועסק דרך חברת השמה ולאחר שלא עמד בהם – החליט לפטרו. בית הדין לעבודה קבע כי נפל פגם חמור בהליך הפיטורים.
בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעתו של עובד במחלקת אבטחת המידע של ביטוח לאומי. השופטת חופית גרשון יזרעאלי מצאה כי העובד הואשם בהפרת נהלים מבלי שמישהו בביטוח לאומי טרח להבהיר לו אותם. לעובד נפסקו פיצויים של 66 אלף שקל.
העובד הוצב לעבוד בביטוח לאומי בירושלים בספטמבר 2011 באמצעות חברת ההשמה "אמן – ארגון ומדעי נהול יועצים", כאשר לנוכח בעיות בריאותיות מהן סבל בנו אושר לו לעבוד באופן חלקי מהמשרדים בתל אביב שנמצאים קרוב יותר לביתו.
כ-4 שנים לאחר מכן העובד זומן לשיחה באגף הביקורת של ביטוח לאומי בטענה לפגמים בדיווחי הנוכחות שלו. באותה שיחה הופנו כלפיו טענות על כך שלא הקפיד להחתים את כרטיס הנוכחות ונהג לצאת מהמשרדים בתל-אביב למשרדים בירושלים ללא אישור ומבלי לדווח על יציאה.
בתום בירורים נוספים שנערכו בעניין פנה ביטוח לאומי ל"אמן" וביקש לסיים את העסקתו. בהתאם לכך, החברה ערכה לעובד שיחת שימוע בנוכחות נציגי המוסד וחודש לאחר מכן הוא פוטר.
למחרת ההודעה בדבר הפיטורים, העובד תבע את ביטוח לאומי ואת חברת ההשמה בטענה שההחלטה לפטרו לא הייתה מוצדקת ונעשתה בחוסר תום לב מאחר שפעל בהתאם להנחיות שקיבל מהממונה הישיר שלו. הוא טען כי את כל הנסיעות עשה לצורכי עבודה, בידיעת הממונה, וכי לאורך השנים דוחות הנוכחות שלו אושרו ללא בעיה.
ביטוח לאומי לעומת זאת טען כי הסברי התובע לפגמים החמורים בדיווחי הנוכחות אינם מספקים, ומכל מקום, המעסיקה של התובע הייתה חברת ההשמה. חברת ההשמה לעומת זאת טענה כי מאחר שטענות התובע מופנות כלפי המוסד ולא כלפיה – יש לדחות את התביעה נגדה.
אף אחד לא הסביר לו
השאלה הראשונה שהעסיקה את השופטת גרשון יזרעאלי עסקה בזהות המעסיק של התובע. לאחר בחינת שיטת העבודה ואופיה היא התרשמה כי מעורבותה של חברת ההשמה בהעסקת התובע הייתה טכנית בלבד, ומי שהעסיק אותו בפועל, ובכלל זה הכתיב את תנאי עבודתו ושכרו, ואף קיבל את ההחלטה לפטרו היה הביטוח הלאומי, כאשר לחברת ההשמה לא הייתה כל השפעה על ההחלטה.
בשלב השני השופטת הגיעה למסקנה כי פיטורי התובע היו פגומים ולא מוצדקים. בהתאם לעדויות שהובאו בפניה, השופטת מצאה כי התובע לא הודרך כיצד עליו לדווח על נוכחותו בהתחשב בסידור המיוחד שאושר לו.
בהקשר זה, נקבע כי התובע הוכיח שדיווח על הנוכחות בהתאם להנחיות שניתנו לו וככל עובד רגיל, לא הטיל ספק בתקינות ובתקפות האישורים שנתנו לו כשיצא לפגישות עבודה מחוץ לתל-אביב.
בהתחשב בנתונים אלה השופטת גרשון יזרעאלי מצאה כי ביטוח לאומי ביסס את הסיבה לפיטורים – דיווחים שגויים שלכאורה הובילו לתשלום שכר ביתר – מבלי שעמדו מולו מלוא הנתונים ומבלי שטרח לערוך בירור מול הממונה הישיר של התובע.
על כן, נקבע כי פיטורי התובע נעשו בחוסר תום לב ובניגוד לחוק. מאחר שהפגם בהליך הפיטורים נעוץ כולו בהתנהלות הביטוח הלאומי, התביעה נגד חברת ההשמה נדחתה ואילו המוסד חויב לשלם לתובע 60 אלף שקל כפיצוי בגין הפיטורים ועוגמת הנפש שנגרמה לו, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד אורי דניאל, עו"ד עידן עזרא
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יאיר דוד, עו"ד אפרת גרינברג יוסף ועו"ד עומרי חממה
עו"ד ליאור לביא
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.