בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי: מדביר הוכר כנפגע עבודה

מינוי מומחה נוסף בתיק הוביל לפריצת הדרך. המוסד ביקש מבית הדין לאמץ את חוות הדעת הנגדית ששוללת הכרה, אך השופטת דחתה אותו: "מסכל את בירור האמת, לא מתאים לגוף ציבורי"

בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה במחלה עצבית ממנה סובל מדביר עקב חשיפתו הממושכת לחומרי הדברה, כפגיעה בעבודה. פסק הדין, עליו חתומה סגנית הנשיא רוית צדיק, נשען על חוות דעת רפואית שנייה במספר שהוגשה לתיק, אשר הכירה בקשר הסיבתי הנדרש שבין עבודת התובע למחלתו. בקשת הביטוח הלאומי לאמץ את חוות הדעת הראשונה, השוללת את ההכרה, נדחתה.

בפסק הדין נכתב שהתובע, מדביר במקצועו, מתלונן מזה שנים על כאבים באצבעות הרגליים ועל תחושת "שריפה" בצידי הרגליים. טענתו לפיה מדובר במחלת "נוירופתיה של סיבים דקים", אשר התפתחה אצלו עקב תנאי עבודתו, נדחתה הן על ידי הביטוח הלאומי והן על ידי מומחה בית הדין לעבודה, בהליך התוקף את החלטת המוסד. האיש לא ויתר והגיש ערעור לבית הדין הארצי, שם נקבע בדצמבר האחרון כי ימונה מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

אף שגם המומחה השני היה בתחילת הדרך בדעה שלא הוכח הקשר הנדרש שבין המחלה לתנאי עבודת התובע, באוגוסט האחרון הוא חזר בו על רקע ממצאי בדיקה שהוגשו מטעם התביעה. בהתאם לכך קבע המומחה שהמדביר אכן סובל מנוירופתיה של סיבים דקים, באופן המסביר את תלונותיו על כאבים ותחושת שריפה ברגליים.

בשלב זה ביקש המדביר, כצפוי, לאמץ את חוות הדעת השניה, המכירה במחלתו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בעוד הביטוח הלאומי התנגד לכך. לטענת המוסד העברת תוצאות הבדיקה לבחינת המומחה הנוסף, שעל בסיסן הוא הכיר במחלה כפגיעה בעבודה, נעשתה תוך חריגה מהסכמות הצדדים בבית הדין הארצי, שכן לא הוסכם על עריכת בדיקות נוספות שתוצאותיהן יועברו למומחה החדש.

ביטוח לאומי הבהיר כי במצב שנוצר הוא חוזר בו מהסכמתו הראשונית למנות מומחה נוסף לתיק, ומבקש חלף זאת לאמץ את מסקנת המומחה הראשון לפיה אין קשר בין מחלת המדביר לתנאי עבודתו.

מכשיל את התובע

אלא שהשופטת צדיק בחרה דווקא לאמץ את מסקנת המומחה השני, המכירה במחלה כפגיעה בעבודה. היא הבהירה שלאחר קבלת תוצאות הבדיקה שוכנע המומחה, וזאת בניגוד לעמדתו הראשונית, כי התובע אכן סובל מנוירופתיה של סיבים דקים אשר מסבירה חד משמעית את תלונותיו.

אשר לטענת הביטוח הלאומי בעניין אי הסכמתו לעריכת בדיקות נוספות, קבעה השופטת שמשמעות הטענה היא חסימת דרכו של המדביר מלברר מהי המחלה ממנה הוא סובל. "בהתאם לכך אנו דוחים את טענות הנתבע בעניין זה, אשר משמעותן סיכול בירור העובדות האמתיות הדרושות להכרעת המומחה", כתבה.

בהקשר לכך היא ציינה שעיון בפרוטוקול הדיון בבית הדין הארצי מעלה שאין זכר לגרסת הביטוח הלאומי, לפיה הסכמתו למינוי מומחה נוסף הותנתה כביכול באי ביצוע בדיקות נוספות מצד המדביר והעברת ממצאיהן אליו. "מצופה מהנתבע כגוף ציבורי האמון על מתן זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי לאזרחי המדינה, שלא להעלות טענה מסוג זה אשר בנסיבות המקרה דנן ככל שהייתה מתקבלת, היה בה כדי להכשיל את התובע ובירור תביעתו", כתבה.

לפיכך השופטת הורתה על קבלת התביעה ועל חיוב הביטוח הלאומי בשכ”ט עו”ד התובע, בסך 10,000 שקל.

• ב”כ התובע: עו”ד גיל קראוס
• ב”כ הנתבע: עו”ד רועי הררי
  

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.