פעמיים כי טוב: עשור לאחר ששילם לנכה קצבת שר"מ, הביטוח הלאומי הפסיק את התשלומים ואף החל לקזז את מה שכבר שולם. באותה נשימה – המוסד דרש וקיבל מעיריית תל אביב – שגרמה לנכות – שיפוי על אותם סכומים בדיוק.
יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה: מחלקת הקצבאות של הביטוח הלאומי קיזזה מקצבת שר"מ של נכה, והמחלקה המשפטית דאגה גם היא לקזז אותה. חוסר הסנכרון במוסד לביטוח לאומי "נראה כעשיית עושר שלא במשפט או לכל הפחות התרשלות", כתב השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בתל אביב שהורה באחרונה על השבת הכספים שקוזזו שלא כדין.
האיש זכה לקצבת ניידות ושר"מ (שירותים מיוחדים לנכים) בעקבות תאונה שהתרחשה בתל-אביב בנובמבר 2000.
קצבת שר"מ מגיעה רק למי שמשכורתו החודשית אינה עולה על 36 אלף שקלים, ובתחילה משכורתו של האיש התאימה לתנאים. ואולם, לאחר מכן משכורתו עלתה משמעותית, אך הוא לא עדכן בכך את הביטוח הלאומי.
וכך, האיש קיבל את הגמלאות החודשיות במשך עשור שלם, עד שבנובמבר 2010 הגיש תביעה לקצבת נכות כללית עקב פיטוריו מהעבודה. כחצי שנה לאחר מכן תביעתו התקבלה אך במקביל הוא התבשר על שלילת זכאותו לשר"מ בדיעבד (משנת 2004 ועד הפיטורים) תוך קיזוז הכספים שקיבל ביתר מקצבאותיו האחרות.
במקביל לתביעות מול הביטוח הלאומי, ניהל האיש גם תביעת נזיקין נגד עיריית תל אביב בעקבות התאונה. לתביעה זו הצטרף גם ביטוח לאומי כתובע במטרה לזכות בהחזרים על הגמלאות ששולמו לנפגע. תביעה זו הסתיימה בהליך גישור מוצלח שהניב הסכם פשרה במסגרתו קיבל פיצויים שסכומם לא נחשף, אך מה שכן ידוע הוא שמהפיצוי שהגיע לו נוכו 1.62 מיליון שקל עקב הקצבאות שקיבל מביטוח לאומי.
בספטמבר 2012 גם הביטוח הלאומי הגיע לפשרה עם עיריית תל אביב, במסגרתה סוכם שהביטוח יסלק את תביעתו תמורת תשלום של 1.46 מיליון שקל.
לאחר שהאיש גילה כי התשלום שהעבירה עיריית תל-אביב לביטוח לאומי כלל גם את הקצבה שקוזזה לו (כלומר, בפועל ביטוח לאומי לא באמת שילם) הוא הגיש נגדו תביעה בטענה שגמלת השר"מ קוזזה ממנו פעמיים – בניכוי הפיצויים שקיבל מהעירייה ועל ידי הקיזוז.
מן העבר השני טען ביטוח לאומי כי התובע – שלא עדכן על השינוי בשכרו – לא יכול כעת לבוא בדרישות לקבלת כספים שנוכו כדין, והוא אף קיבל אותם מהעירייה במסגרת הסכם הגישור.
ביטוח לאומי היה צריך לבדוק
בפסק דין נוקב שהוציא השופט מזרחי נקבע כי אין לזקוף את תשלום הקצבה השגוי לחובת התובע.
השופט הבהיר כי מאחר שבזמן הגשת התביעה התובע עמד בתנאים לקבלת הקצבה הוא נהג כדין, ומי שהיה אמור לחזור ולבדוק את מצבו הכלכלי מדי פעם הוא ביטוח לאומי – שקיבל באופן שוטף דיווח ממעסיקיו של התובע וידע בדיוק כמה הוא משתכר.
מכל מקום, השופט הסביר כי התובע פרע את חובו כשגמלאות השר"מ קוזזו ממנו במסגרת הפשרה עם העירייה, ואין סיבה שיחויב להשיבן פעם שנייה לביטוח הלאומי, אשר בעצמו קיבל החזרים על סכומים אלה ממש.
עם זאת, השופט קבע כי לתובע אשם תורם בשיעור של 10% לטעות שנוצרה אצל הנתבע, כיוון שהדיר את ביטוח לאומי מהליכי מהליכי הפשרה בינו ובין העירייה. לסיום, השופט הורה לביטוח הלאומי להחזיר את הסכומים שנגבו ממנו, בהפחתת 10%. בסך הכל התובע יקבל כ-300 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
*עו"ד שני אדרי עוסקת בנזיקין כולל תאונות דרכים, תאונות עבודה ודיני ביטוח
** עורכת הדין לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.