זיכרון דברים - אולי לא סוף פסוק? שלושה שותפים חתמו על זיכרון דברים לרכישת נכס ושילמו למוכר ״דמי רצינות״ בסך 50,000 שקל. מאוחר יותר ביטלו את העסקה. המוכר סירב להשיב להם את הסכום אך בית המשפט פסק לטובתם.
השופטת סבין כהן קיבלה לאחרונה תביעה של שלושה אנשים להשבת כ-50,000 שקל ששילמו לנתבע ב-2017 כחלק מזיכרון דברים לרכישת נכס שהיה בבעלותו. היא העדיפה את גרסתם כי המוכר התחייב להחזיר להם את הסכום אם יתברר שלנכס אין זכויות בנייה.
לפני כשנה וחצי נחתם זיכרון דברים בין בעל נכס באשקלון לבין שלושה אנשים. סוכם כי הנכס יימכר להם תמורת 3 מיליון שקל וכי הסכם המכר ייחתם ״בכפוף לבדיקת מצבו התכנוני והמשפטי של הנכס״. במעמד חתימת זיכרון הדברים שילמו הקונים ״דמי רצינות״ של 50,000 שקל וסוכם בין הצדדים כי אם הם יבטלו את החוזה בשל בעיות תכנוניות או משפטיות דמי הרצינות יוחזרו להם.
לאחר זמן מה הרוכשים ביטלו את העסקה. בתחילה הסכים המוכר להשיב להם את דמי הרצינות אך מאוחר יותר התחמק ולא העביר להם את הכסף.
בתביעה שהגישו נגדו הם טענו כי בטרם חתימת ההסכם המוכר הצהיר בפניהם כי על פי זכויות הבנייה ניתן לבנות בשטח עוד 4 קומות. ואולם, לאחר שבדקו את מצבו התכנוני של הנכס הם גילו כי הוא לא כולל זכויות בנייה הצמודות אליו.
הנתבע טען מנגד כי לא התחייב למכור את הנכס יחד עם זכויות בנייה. לדבריו, הוסכם בין הצדדים כי הסכם המכר ייחתם לאחר שיובהר כי אין חריגות בנייה. הוא סיפר כי עקב התנהלות התובעים ש״משכו״ אותו עד לביטול העסקה נאלץ למכור את הנכס במחיר מופחת, בסך של 1.8 מיליון שקל בלבד.
לטענתו, לא הובטחו לתובעים זכויות בנייה כלשהן. כמו כן, ההסכם נוסח על ידם כך שהם יכלו להכניס אליו תנאי המתייחס במפורש לנקודה זו אך הם לא עשו כן.
״יש אפשרות ל-4 קומות״
השופטת הבכירה סבין כהן מבית משפט השלום באשקלון ציינה כי לשון ההסכם יכולה להתיישב עם פרשנות שני הצדדים ולכן יש לבחון נסיבות חיצוניות להסכם.
לדבריה, מכלול הראיות מצביע על כך שיש להעדיף את פרשנות התובעים שלפיה כוונת הצדדים הייתה שהבדיקות שתיערכנה תהיינה בקשר לזכויות הבנייה. בין היתר היא כתבה כי במסרונים ששלח הנתבע לאחד התובעים נכתב ״תסתכל יש אפשרות ל-4 קומות״. עוד עלה כי סוגיית זכויות הבנייה עלתה בשיח בין הנתבע לבין אחד התובעים שנחשף לנכס לראשונה מתוקף עיסוקו כמתווך נדל״ן.
היא הוסיפה כי הנתבע בעדותו אישר כי בשיחה עם אחד התובעים שאל אותו האחרון מהן זכויות הבנייה בנכס והוא השיב כי אינו עוסק בכך ומוכר את הנכס במצבו היא. לדבריה, לא סביר כי למרות שסוגיה זו עלתה על הפרק התובעים יוותרו על בדיקתה ויחתמו על זיכרון הדברים מבלי לערוך בדיקה בנושא. בנסיבות אלה ניכר כי כאשר ציינו בזיכרון הדברים כי הרכישה כפופה לבדיקות תכנוניות, התכוונו התובעים גם לסוגית זכויות הבנייה.
זאת ועוד, העובדה שהנכס נמכר בסופו של יום במחיר נמוך יותר מתיישבת יותר עם טענת התובעים כי המחיר שנקבע מולם שיקף נכס עם זכויות בנייה.
לפיכך חייבה השופטת את הנתבע לשלם לתובעים 50,315 שקל בצירוף ריבית כחוק ובתוספת שכ״ט עו״ד בסך 6,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד רואי נגריס
- ב״כ הנתבע: עו"ד גל בן דוד
עו"ד אתי רובין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.