ענישה כלכלית

אחד מאמצעי הענישה בהליך הפלילי הינה ענישה כלכלית

לענישה הכלכלית שלושה ראשים עיקריים – קנס כספי, פיצוי לנפגע עבירה וצו חילוט

הקנס הכספי

הקנס הכספי הינו אחת מדרכי הענישה המנויות בחוק העונשין - רכיב עונשי הקבוע בפרק ו', סימן ד' לחוק העונשין- סעיפים 61 עד 71.

הקנס הכספי הינו כשמו כן הוא קנס המוטל על הנאשם בהליך הפלילי ומשולם לקופת המדינה.

תכליתו – עונש ככל עונש אחר הנגזר על פי החלטת בית המשפט שמטרתו הינה פגיעה כלכלית בכיסו של הנאשם ונתפס כמאין פיצוי כספי לקופת מדינה על ההוצאות שגרם לה בעצם ביצוע העבירה וניהול ההליך הפלילי.

שיעור הקנס הכספי יכול להיות תוצאה של הסכם בין הצדדים (התביעה וההגנה) במסגרת הסדר טיעון עונשי או החלטה של בית המשפט הנקבעת לאחר שניתן לשני הצדדים, במסגרת הטיעונים לעונש לטעון לעצם רכיב זה ואף לשיעורו.

מאז כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) פרק ו' סימן א'1 סעיף 40 ח., על בית המשפט בבואו להשית על נאשם קנס כספי, לקבוע תחילה את מתחם הקנס ההולם לעבירה בנסיבותיה ולאחר מכן לקבוע את הקנס המתאים לנאשם בנסיבותיו.

מתחם הקנס ההולם נקבע על סמך ארבעה פרמטרים- הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמצבו הכלכלי של הנאשם.

הקנס ההולם יקבע בתוך המתחם שנקבע בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה- הלכה למעשה נסיבות הקשורות בנאשם עצמו.

לצד הקנס הכספי קובעים בתי המשפט דרך כלל תקופת מאסר, אשר משמעותה הינה כי חלף תשלום הקנס יכול הנאשם לבחור בתקופת מאסר הנקבעת בגזר הדין

תקופת המאסר חלף קנס המקסימלית הינה עד שלוש שנות מאסר ובכל מקרה לא תעלה על תקופת המאסר המקסימאלית הקבועה בחוק העונשין לאותה עבירה

בדרך כלל ומן הסתם לא יבחר אף בר דעת בתקופת המאסר אך ישנם מקרים, לא מעטים, שנאשם אינו מסוגל לשלם הקנס ואז מופעלת תקופת המאסר

תקופת המאסר אינה מופעלת באופן אוטומאטי כי אם ניתנת לנאשם זכות שימוע טרם מאסרו.

הלכה למעשה- הקנס הכספי עובר להליך גביה במרכז לגביית קנסות ורק משלא שילם הנאשם את הקנס, לאחר מספר התרעות, מבקש המרכז הוצאת פקודת מאסר, אשר מיושמת רק לאחר שניתנה  לנאשם הזדמנות לומר דברו או לשלם הקנס.

בנושא ועדות שחרורים – הפרקטיקה הנוהגת הינה שללא תשלום הקנס שקבע בית המשפט או עמידה בהסדר תשלום שקבע המרכז לגביית קנסות – תתנגד המדינה לשחרורו של האסיר ברישיון (שלשי) וועדת השחרורים לא תיעתר לבקשת האסיר לשחרורו המוקדם. כך אף לעניין הפיצוי הכספי שיובא להלן.

הידעת?

קנס כספי שאינו משולם במועדו צובר באופן מיידי וראשוני תוספת של 50% ריבית לקנס המקורי.

ככל שמדובר בקנס בתשלום אחד, מתווספת באופן אוטומאטי לאחר פיגור ולו של יום אחד, תוספת 50% לקנס.

ככל שמדובר בקנס המשולם בשיעורים, תתווסף תוספת ריבית של 50% לתשלומים הראשונים שטרם שולמו, ואולם, מהרגע שעובר הקנס למרכז לגביית קנסות מתבטלים התשלומים והסכום כולו צובר ריבית של 50%.

פיצוי כספי

הפיצוי הכספי כמו הקנס הכספי אף הוא אחת מדרכי הענישה המנויות בחוק העונשין - רכיב עונשי הקבוע בפרק ו', סימן ו' לחוק העונשין- סעיפים 77-78.

הפיצוי הכספי הינו כשמו כן הוא תשלום פיצוי המוטל על הנאשם בהליך הפלילי בדומה לתשלום הקנס, אלא שלהבדיל מהקנס הכספי המשולם לקופת המדינה, הפיצוי משולם לנפגע העבירה.

תכליתו של הפיצוי הכספי, בדומה להליך אזרחי-נזיקי,  הינה לפצות את נפגע העבירה (הקורבן/ המתלונן) על הנזק או הסבל שנגרם לו מביצוע העבירה.

הפיצוי ניתן דרך כלל לנפגע עבירה שהוא אדם פרטי או תאגיד. על פי הפרקטיקה הנוהגת- המדינה או עובדי ציבור, לרבות עובדי כוחות הביטחון אשר נפגעים מביצוע עבירה אינם נהנים מפיצוי כספי.

הגם שהפיצוי משולם על ידי הנאשם לבית המשפט- הכספים מועברים מבית המשפט לנפגע העבירה שפרטיו נקובים בגזר הדין ו/או בכתב האישום.

בעת גזירת פיצוי כספי על הנאשם קובע בית המשפט אופן התשלום ומועדיו, זאת בדומה לתשלום הקנס, ואולם, להבדיל מהקנס הכספי אין תקופת מאסר חלף תשלום הפיצוי.

פיצוי שאינו משולם במועדו מועבר על ידי מזכירות בית המשפט למרכז לגביית קנסות, צובר ריבית והצמדה ועובר לתהליך גבייה על ידי רשות האכיפה והגבייה.

הגם ששיעור הפיצוי הכספי נגזר ממידת הנזק והפגיעה שנגרמה לנפגע העבירה, חוק העונשין קובע תקרה מקסימאלית לפיצוי, נכון להיום סך כ- 260 אלף ₪, להבדיל מהדין הנזיקי, הוא אינו מחייב הוכחת הנזק ושיעורו, אשר נקבע בדומה לקנס הכספי על פי הסכם בין הצדדים (התביעה וההגנה) במסגרת הסדר טיעון עונשי או החלטה של בית המשפט הנקבעת לאחר שניתן לשני הצדדים, במסגרת הטיעונים לעונש לטעון לעצם רכיב זה ואף לשיעורו.

הידעת?

הפרקטיקה הנוהגת לעניין הפיצוי הכספי, ולעניות דעתי שלא כדין ולא בצדק, במקרים בהם נגזר על נאשם הן פיצוי כספי והן קנס כספי, נוהגים בתי המשפט, להקצות ולהעביר התשלומים הראשונים המשולמים על ידי הנאשם לטובת הפיצוי הכספי, אף אם התשלום משולם בפועל עבור הקנס.

ומדוע זה? – שיטה שהנהיגה לעצמה הנהלת בתי המשפט לייעול הליכי הגביה, שכן, כאמור, לקנס הכספי, להבדיל מהפיצוי הכספי, ישנה חלופת מאסר אשר מתנוססת מעל ראשו של הנאשם החייב – כך שנאשם שלא שילם קודם כל את מלוא הפיצוי, לא ישלם למעשה את הקנס וכך מכילה שלא כדין הנהלת בתי המשפט את חרב המאסר הקיימת אך ורק לקנס הכספי, אף על הפיצוי הכספי.

צו חילוט

צו חילוט הינו צו שניתן על ידי בתי המשפט במסגרת גזר הדין ומהווה הלכה למעשה אמצעי ענישתי כלכלי נוסף לקנס ולפיצוי.

החילוט הינו הליך עונשי אשר תפס תאוצה רבה בשנים האחרונות כשתכליתו פגיעה כלכלית בכיסו של מבצע העבירה והרתעה, ובשפה המשפטית - אכיפה כלכלית

מדובר בבקשת המדינה לשלול מהנאשם שלילת קבע רכוש שנתפס בידיו ע"י הרשות החוקרת מהלך מעצרו או חקירתו – רכוש ששימש או קשור באופן ישיר ו/או עקיף לביצוע העבירה ו/או שללה

החילוט קבוע ומוגדר בפרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 סעיף 39 ולמעשה מסדיר כאמור דרך עונשית נוספת הקבועה על העונשים הקבועים בחוק העונשין

בדומה לקנס הכספי, הרכוש המחולט עובר לידיה ובעלותה של המדינה וזו יכולה או להיפרע ממנו או להשמידו.

אין קשר בין הקנס הכספי או הפיצוי הכספי לבקשת חילוט ובתי המשפט רשאים להשית על הנאשם שניים או אף שלושת הרכבים גם יחד.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.