אישה שרכשה דירה בקומה שלישית בבניין בעיר גילתה במסגרת קידום פרויקט תמ״א 38 שהקומה נבנתה ללא היתר. עתירתה להכשיר את הבנייה הלא חוקית נדחתה אך ביהמ״ש הפציר בעירייה ולוועדה המקומית לפעול לתיקון המצב
השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה לאחרונה תביעה של אישה נגד עיריית הרצליה והוועדה המקומית לתכנון ובניה. הוריה של האישה רכשו עבורה דירה בעיר. במסגרת קידום פרויקט תמ״א 38 היא גילתה שהקומה בה נמצאת הדירה נבנתה ללא היתר ולא ניתן לקדם את הפרויקט. השופטת קבעה שההליכים מול ועדות התכנון לא מוצו אך מתחה ביקורת על התנהלות המשיבות וביקשה מהן למצוא פתרון.
העותרת סיפרה כי בבעלותה דירה בקומה השלישית בבניין בהרצליה. בהיתר מ-1961 אושרה הקמת בניין בן שתי קומות בשטח. מתשריט ההיתר עולה כי הוא הוגש כשמופיעה בו קומה שלישית אך כלל התכניות בנוגע לקומה השלישית נמחקו מהתשריט. כך, הקומה השלישית מחוקה בסימן ״x״ ולידה הכיתוב ״מבוטל״.
עם זאת, ב-1966 נרשם הבניין בטאבו כבית בן 3 קומות. ב-1967 הושלמה הבנייה, כולל הקומה השלישית, והוא אוכלס בהתאם.
האישה סיפרה כי ב-2007 רכשה את הדירה. לפני הרכישה היא בדקה את רישום הדירה בטאבו וגם פנתה לעירייה ובדקה את תיק הבניין.
ב-2011 נחתם הסכם תמ״א 38 בין הדיירים לבין יזם ורק בשלב זה טענה העירייה לראשונה כי היתר הבנייה לבניין ניתן עבור 2 קומות בלבד וכי הקומה השלישית בה היא גרה נבנתה ללא היתר.
היא עתרה לכך שהמשיבות יעשו כל הדרוש על מנת להכשיר את הקומה השלישית.
העירייה והוועדה המקומית טענו מנגד כי לא הוגשו לה באופן רשמי תכניות לביצוע תמ״א 38.
הן הוסיפו כי העתירה נגועה באי מיצוי הליכים שכן היה על העותרת לפנות לערכאות התכנון המוסמכות ולהגיש בקשות מתאימות בטרם הגשת העתירה.
העותרת השיבה כי העובדה שהמשיבות "מעיזות" להורות לבעלי הזכויות לפעול בעצמם להכשרת הקומה השלישית בבניין, אינה מתקבלת על הדעת, כיוון שחטא הקומה השלישית רובץ לפתחן. הן שאחראיות, לטענתה, למצב הנוכחי בכך שאישרו רישום בניין בן 3 קומות, אפשרו את אכלוסו והסתירו מידע זה במהלך השנים תוך יצירת מצג שווא שהכל תקין.
לא מיצתה הליכים
השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי העותרת לא מיצתה את ההליכים בנוגע לקומה השלישית במוסדות התכנון המקצועיים. היא לא פנתה לוועדה המקומית או המחוזית בבקשה להכשיר את הבניין וממילא הרשויות לא גיבשו עמדה בנושא. בנסיבות אלה ובהעדר דיון בין הצדדים אי אפשר לדון בסעד לו עתרה.
עם זאת השופטת הדגישה כי היא סבורה שהתנהלות העירייה וועדת התכנון בטיפול בנושא רחוקה מלהיות מיטבית, בלשון המעטה.
היא כתבה כי ״כפי שטוענת בצדק העותרת, האחריות למצב הקומה השלישית, נופלת, לכל הפחות בחלקה, על העירייה״. זאת, מאחר שהעירייה התעלמה כל השנים מהעובדה שהקומה נבנתה ללא היתר ואף אישרה רישום בניין בן 3 קומות.
לדבריה, העוול הוא בעיקר כלפי בעלי הדירות בקומה השלישית שרכשו את דירתם במיטב כספם בהסתמך על בנייה שנעשתה בחסות העירייה עשרות שנים קודם לכן. השופטת הוסיפה כי המנעות העירייה מלטפל בהכשרת הבנייה, או לחילופין הריסתה, אינה ראויה.
השופטת סיכמה כי אין לה אלא להפציר ברשות כי תפעל כעת לטובת התושבים, במסגרת אישור תכנית לפי תמ״א 38 או בדרך אחרת שתהווה פתרון הולם.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ העותרת: עו"ד רענן בר און, עו"ד ורד כהן
- ב״כ הוועדה המקומית: עו"ד אן ברלוביץ
עו״ד חן ספקטור
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.