ביקשו לבטל פס"ד שניתן בהסכמה: "השופטת איימה שנפסיד ונחויב בהוצאות"

ארבעה בני משפחה הגישו תביעה בה טענו שהסכימו לכך שהתנגדות לצוואה תתקבל מתוך לחץ ושיש לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכמות. התביעה נדחתה ונקבע כי התובעים פשוט התחרטו

השופטת איריס אילוטוביץ׳ סגל דחתה לאחרונה תביעה לביטול פסק דין בו אושרו הסכמות אליהן הגיעו בני משפחה שנקלעו לסכסוך ירושה. בין הצדדים התעוררה מחלוקת בנוגע לשאלה האם יש לקיים את הצוואה המוקדמת או המאוחרת של הסבתא המנוחה. בהסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין נקבע שההתנגדות לצוואה המאוחרת תתקבל ותקוים הצוואה המוקדמת. לאחר חודשיים טענו היורשים שתמכו בצוואה המאוחרת שהסכימו להסדר מתוך לחץ של השופטת אך הטענות נדחו.

הצדדים הם יורשיה של אישה שנפטרה באוגוסט 2016. המנוחה הותירה שתי צוואות, האחת מ-2006 והשנייה מ-2007. התובעים טענו שיש לקיים את הצוואה המאוחרת. הנתבעים התנגדו לקיומה של הצוואה המאוחרת וטענו שיש להורות על קיום הצוואה המוקדמת.

בדצמבר 2020 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם שבסופו הגישו הצדדים להסכמות שלפיהן ההתנגדות לצוואה המאוחרת של המנוחה תתקבל והצוואה המוקדמת היא שתקוים. עוד הוסכם כי לאחת התובעות תהיה זכות ראשונים לרכוש את דירת הסבתא. להסכמת הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.

במרץ 2021 ביקשו התובעים (שתמכו בצוואה המאוחרת) לבטל את פסק הדין בטענה כי היו נתונים ללחץ וחוסר הבנה של תכלית ההסדר.

לדבריהם, הסכמתם להסדר לא ניתנה מרצון חופשי אלא תחת לחץ מצדו של בית המשפט. זאת, מאחר שהובהר להם באופן ברור כי פסק הדין יינתן כנגדם תוך חיובם בהוצאות גבוהות. הם הוסיפו שלא קיבלו ייעוץ משפטי מלא אלא רק של מספר דקות בלבד.

עוד לטענתם, בהליך המשפטי שהתנהל עד מתן פסק הדין כלל לא הוכח שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה המאוחרת. בנסיבות אלה לדבריהם על בית המשפט לכבד את עקרון רצון המת.

הנתבעים טענו כי לא הופעל כל לחץ על התובעים לפני שקיבלו החלטה להסכם להסכם הפשרה ואף לא התקיימה התנהלות חריגה של בית המשפט באותו מעמד.

תחושות סובייקטיביות

השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל אביב, אשר נתנה גם את פסק הדין המקורי שאישר את הסכמות הצדדים, דחתה את התביעה. היא קבעה שהתובעים לא הוכיחו שהופעל עליהם לחץ מצד בית המשפט.

השופטת ציינה שעל מהלך האירועים באותו יום ניתן ללמוד מעדויות הצדדים ומעדות עורכת הדין של התובעים. מעדותה של עורכת הדין עלה שהתובעים הבינו את הסכם הפשרה על כל משמעויותיו, שקלו את יתרונותיו אל מול חסרונותיו והחליטו ללא שום לחץ מצד בית המשפט להסכים להסכם הפשרה ולתת לו תוקף של פסק דין. עוד עלה מעדותה כי במשך כחודשיים לאחר מתן פסק הדין פעלו התובעים מול עורכת דינם לקידום ביצועו של פסק הדין והוצאתו לפועל.

"אין חולק, כי כל דיון בבית המשפט יש בו תחושה של אי נעימות ולחץ לצדדים המתדיינים. התחושות הסובייקטיביות הן נחלתם האישית של כל פרט ופרט ואין בהן כדי להעמיד את בית המשפט באור הזרקורים, ולהכניסו לתוך הזירה המשפטית משל היה צד להליך ונגוע באינטרסים", כתבה השופטת.

היא סיכמה שרצון התובעים לחזור בהם מהסכמתם מהווים ניסיון לעקוף את דיני הטעות ובכלל זה את טענת טענת בכדאיות העסקה.

התובעים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד ינון אוחיון ואח
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אביב הראל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.