אישה חויבה לשלם לבעלה לשעבר 275 אלף שקלים משום שהסתירה ממנו שהילד לא שלו. בפסק דין שביטל את הפיצויים הסבירו שופטות המחוזי מדוע לתביעות מהסוג הזה יש מחיר חברתי כבד שלא שווה לשלם
בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה פסק דין שחייב אישה בפיצויים של 275 אלף שקלים לבעלה לשעבר, כיוון שהסתירה ממנו שהבן שהולידה כשהיו נשואים לא שלו. בפסק דין עקרוני של השופטות תמר בזק רפפורט, מרים אילני ומרים ליפשיץ פריבס נקבע כי בשיטת המשפט הישראלית אי אפשר להכיר ב"הונאת אבהות" כעילת תביעה. "מדובר בתביעה בעייתית שעצם קיומה עלול לפגוע בטובת הילד".
הילד נולד כשבני הזוג היו נשואים כ-4 שנים. כשהאישה הודיעה לבעלה שהיא רוצה להיפרד הוא שאל אותה אם הילד הוא בנו הביולוגי ואז היא סיפרה לו לראשונה שנולד מ"תרומת זרע" שקיבלה מחבר לאחר שנודע לה שבעלה עקר ולא יוכל להגשים את רצונה להיות אם.
לפני כשנה וחצי בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל תביעת "הונאת אבהות" שהגיש הבעל נגד אשתו לשעבר וחייב אותה לשלם לו פיצויים והוצאות של 275 אלף שקלים בשל הפגיעה בכבודו ובזכותו לכתוב את סיפור חייו.
מוסרי ולא משפטי
אלא שערעור שהגישה האישה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים התקבל לאחרונה. השופטות תמר בזק רפפורט, מרים אילני ומרים ליפשיץ פריבס קבעו כי למרות הקושי והצער שעלולים להיגרם למי שמגלה בדיעבד שהילד של בת הזוג אינו שלו, שיטת המשפט הישראלית לא מאפשרת להכיר בתביעות "הונאת אבהות" שנוגעות למישור המוסרי-ערכי ולא המשפטי.
השופטות הסבירו כי תביעה כזו עלולה לגבות מחירים חברתיים כבדים. אחד מהם הוא הפגיעה הנפשית הקשה שיכולה להיגרם לילד שיודע שאביו מפקפק באבהותו. בית המשפט, שאמור לשמור על טובת הילד, צריך לפיכך לשים חסם ולא לאפשר זאת.
בעיה נוספת היא העובדה שהדרך היעילה ביותר לבירור תביעת ההונאה היא בדיקת גנטית שבלתי אפשרי לבצע כשמדובר בילד לאם יהודייה נשואה בשל חשש ממזרות.
עוד ציינו השופטות כי רק במקרים מאוד נדירים אם יודעת בוודאות שהילד לא של בן הזוג ומכאן שקשה לקבוע שהונתה את בן הזוג. גם במקרה הזה, למעשה אף אחד לא יודע מי אבי הילד, נוכח העובדה שהמערערת ובעלה לשעבר הצהירו כי קיימו יחסי מין בזמן שהיו נשואים ואין הוכחה לכך שהוא עקר.
טעם נוסף לשלילת תביעות כאלה הוא הקשר ההדוק שלהן לבגידה. המשפט הישראלי, קבעו השופטות, לא מכיר בתביעות פיצויים על בגידה משום שמדובר בכניסה למרחב המשפחתי האינטימי ביותר. בפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון, הן ציינו, נכתב בהקשר הזה כי "הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג", ודברים אלה נכונים גם במקרה של הונאת אבהות.
מעבר לכך, גם אילו אפשר היה להכיר בעילה של הונאת אבהות במקרה הזה השופטות סברו כי לא היה מקום לחייב את המערערת בפיצויים. זאת, משום שכדי להעריך את מידת האשם שלה היה על בית המשפט לאפשר בירור עובדתי של שאלת העקרות והאבהות האמיתית ואף היה מקום לקחת בחשבון שלפי תגובותיו נראה שחשד מלכתחילה שהילד לא שלו. בנוסף, התובע – שמעולם לא רקם קשר אבהי עם הילד – לא הוכיח שנגרם לו נזק ממשי מהגילוי.
בהתאם לכך, הערעור התקבל ופסק הדין של בית המשפט בוטל. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד יעל ורד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.