בית המשפט: הבנות החורגות לא יזכו בירושה

הבנות ביקשו לרשת את אשתו המנוחה של אביהן, שנרצח לפני כ-6 שנים בפיגוע טרור, אך נתקלו בהתנגדות מצד קרובת משפחה של האישה. בית המשפט קבע שהמנוחה מעולם לא אימצה את הבנות, ובהיעדר צוואה קרובת המשפחה היא היורשת החוקית שלה.

המנוחה נישאה לאבי הבנות לפני יותר מ-30 שנה, ולמרבה הצער הוא נרצח בפיגוע טרור בשנת 2000, מבלי שהביא עמה ילדים לעולם.

בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, האישה קיבלה קצבה בתור אלמנת המנוח, עד שהלכה לעולמה בשנה שעברה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין דיני משפחה

מספר חודשים לאחר מותה, ניסו הבנות לקבל מרשם הירושות צו ירושה על עזבון המנוחה אך נתקלו בהתנגדות מטעם הנכדה של אחותה והתיק הועבר לדיון בבית המשפט למשפחה בחיפה. הנכדה טענה כי מאחר שהיא קרובת המשפחה היחידה של המנוחה – היא היורשת החוקית והבלעדית שלה.

לדבריה,  לאחיות המבקשות אין כל קשר משפחתי למנוחה ולכן אינן עונות על תנאי חוק הירושה ולא זכאיות לרשת אותה. קרובת המשפחה סיפרה כי לה ולמנוחה היה קשר הדוק, מה גם שהמנוחה תמכה כלכלית בה ובמשפחתה. כך למשל, היא נתנה לה 300,000 שקל כדי לסייע לה ברכישת דירה.

בתגובה, המבקשות הודו כי לא אומצו על ידי המנוחה באופן רשמי, אך טענו שעד ליומה האחרון הייתה להן מערכת יחסים משפחתית וחמה המאפיינת אם ובנותיה.

המבקשות ביקשו להצהיר עליהן כיורשות, במטרה לכבד את רצונה של המנוחה להוריש את רכושה למי שראתה כבנותיה.

בכל מקרה, המבקשות טענו שהקצבאות שקיבלה המנוחה מאז הירצחו של אביהן הופקדו בחשבון המשותף שלהם, כך שמדובר למעשה בכספים ששייכים גם לאביהן, וכתוצאה, להן.

קרובת המשפחה השיבה שהקצבאות היו שייכות רק למנוחה בלבד מתוקף מעמדה כאלמנה והודיעה כי היא שומרת על זכותה לתבוע מהמבקשות כ-47,000 שקל, שהמבקשות ככל הנראה משכו מחשבונה של המנוחה לאחר פטירתה.

רק לצאצא

השופטת שלי אייזנברג הבהירה כי חוק הירושה חל על צאצאי המנוח רק אם הם הצאצאים הביולוגיים או אומצו על-ידו על פי דין. במקרה הזה, אין מחלוקת שהמבקשות לא אומצו, מה גם שכבר היו בגירות בזמן שאביהן נישא למנוחה.

"למנוחה לא היו ילדים והוריה נפטרו לפניה. שעה שאין למנוחה יורשים מדרגה ראשונה וגם לא מדרגה שניה, המתנגדת הינה הצאצא היחיד של המנוחה ומשתייכת לדרגה השלישית במדרג היורשים", כתבה השופטת תוך הסתמכות על הלשון המפורשת של חוק הירושה.

מכאן, השופטת הבהירה כי בהיעדר צוואה כתובה, לבית המשפט אין סמכות להעניק ירושה של מנוח לקרובים שאינם בני משפחתו, רק מכיוון שטיפלו בו במסירות.

כמו כן, השופטת הסכימה עם עמדת קרובת המשפחה וקבעה כי הכספים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעילות איבה, שייכים למנוחה בלבד – כלומר, ליורשת החוקית שלה –  ולא נכללו ברכוש המשותף של המנוחה ואבי המבקשות.

לפני סיום השופטת הביעה צער על כך שהנשים לא הגיעו ביניהן לפשרה וקבעה כי קרובת המשפחה היא היורשת היחידה של המנוחה. לא נפסקו הוצאות.

• ב"כ המבקשות: עו"ד שלומי סטלקאל
• ב"כ המתנגדת: עו"ד סטניסלב וסרמן
  

* עורכת דין רות צימרמן הרשקו עוסקת בדיני משפחה

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.