צעירה ששירתה כתצפיתנית בצבא, טענה שתנאי השירות הקשים גרמו לה ללקות במיגרנות. משרד הביטחון דחה את טענתה, אך בית משפט השלום בחיפה אישר אותה לפני שבוע ימים.
הצעירה (27) התגייסה ב-2008 ושובצה לתפקיד של תצפיתנית בחטיבה מבצעית המופקדת על הפעילות בגבול לבנון. בתקופת השירות היא סבלה מהתקפים חוזרים ונשנים של כאבי ראש שלוו בבחילות והקאות, ובעת שאושפזה בבית החולים "הלל יפה" אובחן שמדובר בהתקפי מיגרנה.
זמן קצר לאחר סיום שירותה הסדיר, פנתה הצעירה לקצין התגמולים בבקשה שיכיר בה כנכת צה"ל. בקשתה נדחתה בטענה שאין קשר בין השירות לבין המחלה, והיא הגישה ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום בחיפה.
המערערת סיפרה כי במסגרת תפקידה היא נדרשה לשבת ולצפות במסך קטן ומרצד במשך 6 שעות רצופות לאורך כל משמרת, כאשר על פי ההנחיות, אסור היה לה להסתכל לצדדים או לזוז ממקומה.
לדבריה, תנאי השירות הקשים, יחד עם הלחץ הנפשי הנובע מכך ששימשה למעשה כ"עיניים של המדינה", פגעו במצבה הבריאותי וגרמו לכאבי הראש הכרוניים.
משרד הביטחון טען מנגד שבספרות הרפואית אין תמיכה לכך שחשיפה זמנית לדחק (יחסי) יכולה לגרום למיגרנה.
בינתיים, מומחים רפואיים מטעם הצדדים בדקו את המערערת. הם אישרו שהיא סובלת ממיגרנות אולם נחלקו בדעתם לגבי הקשר של המחלה לשירות הצבאי: המומחה מטעם המערערת מצא קשר כזה בעוד שהמומחית מטעם משרד הביטחון קבעה כי זה לא סביר, ולכל היותר ייתכן שהשירות הצבאי היה טריגר להתקפים שכבר סבלה מהם בעבר.
לא עבודה רגילה
ראש הוועדה, השופט אורי גולדקורן, עיין בראיות וקבע כי לדעתו חוות הדעת מטעם משרד הביטחון דווקא מחזקת את עמדת המערערת.
לדברי השופט, קביעת המומחית לפי ההתקפים של המערערת לא היו תלויים באופן בלעדי בתנאי השירות, כמוהם כאמירה מפורשת שתנאי השירות היו אחד הגורמים להתפרצות המחלה. "די בכך שהאירוע (תנאי השירות) הינו אחד הגורמים לתוצאה (המחלה), אף אם אינו הגורם הבלעדי, על מנת שייקבע כי מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין שניהם", כתב.
השופט הוסיף, כי בניגוד לעבודה מול מחשב בחיים האזרחיים (שבה עובדים רשאים לקום ולקחת הפסקות), עבודה בעלת ממד צבאי דומיננטי, כמו של המערערת, בהחלט עשויה לגרום לתחושת דחק ולהתפרצות או החרפת מחלות.
בסופו של דבר השופט הגיע למסקנה שתנאי השירות של המערערת הובילו להתפרצות התקפי המיגרנה, ככל הנראה עקב נטייה גנטית שלא אותרה קודם לשירות.
לפיכך, הערעור התקבל. משרד הביטחון חויב להכיר במערערת כנכת צה"ל ולשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד לימור בריק
- ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
* עורכת דין תמר סיון עוסקת בתביעות נכי צה"ל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.