האיש טען שהוא ואשתו הם הבעלים האמיתיים של מגרש בו זכתה אמא שלה בהגרלה. אלא שהשופט לא מצא שום אסמכתה שמצדיקה לקחת מהאישה המבוגרת את ביתה היחיד
בית המשפט למשפחה בקריית שמונה דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד אמה של פרודתו, בה ביקש להצהיר שהוא ואשתו הם הבעלים האמיתיים של זכויות במגרש בהרחבה בקיבוץ בהן זכתה אמו בהגרלה שנערכה לחברים. בהיעדר מסמך כתוב כלשהו שתומך בגרסתו שהבית הובטח לו ולאשתו, השופט רן ארנון לא מצא הצדקה לשלול מהאם המבוגרת את קורת הגג שלה. לכל היותר, נקבע, הוא יכול לתבוע לקבל בחזרה כספים שהשקיע.
ב-2016 זכתה האם של האישה בהגרלה של מגרש בהרחבה לחברי קיבוץ וחתמה על הסכם בו התחייבה למכור את הדירה הנוכחית שלה כנגד קבלתו. בהמשך היא, בעלה בתה ובעלה השקיעו בבנייה כספים אבל עד היום הבית לא נבנה.
בתביעה שהגיש נגדה החתן שלה לאחר שהוא ובתה נפרדו, הוא טען שהמגרש אמנם רשום על שם חמותו אבל הוא שייך למעשה לו ולאשתו בנפרד. הגרסה שלו הייתה שהאמא רכשה אותו עבורם כדי שיבנו עליו את ביתם. הוא ציין כי אמנם לא נחתם ביניהם הסכם אבל הפנה לראיות שונות שלטענתו מוכיחות את הכוונה של האם להעביר להם את הזכויות, כמו למשל, השקעה כספית של כ-260 אלף שקל בבנייה והצוואה של חמותו שבה הורישה את המגרש לו ולאשתו.
החמות הכחישה כל התחייבות להעניק את המגרש לבתה ובעלה, וציינה כי בסך הכל הציעה להם לגור איתה בבית החדש כיוון שלא יכלו לרכוש בית משלהם. היא הוסיפה שדווקא הצוואה מוכיחה שהמגרש שלה, שאחרת איך היא יכולה להוריש משהו שאינו שלה.
נוגד תום לב
השופט רן ארנון הסביר כי קבלת תביעה לזכויות במקרקעין ללא הסכם בכתב היא חריג שמתאפשר רק במקרים נדירים שבהם "זעקת ההגינות" ועקרון תום הלב מחייבים זאת. זה לא המקרה, קבע.
השופט ציין שהתובע לא הציג כל ראיה לקיומה של עסקת מקרקעין. לעומת זאת, אם התביעה תתקבל המשמעות היא שהנתבעת, שוויתרה על ביתה הישן תמורת המגרש, תישאר בגיל מבוגר ללא קורת גג. מבחינת תום הלב וזעקת ההגינות אין שום סיבה לשלול ממנה את זכויותיה ללא הסכם כתוב, הבהיר.
השופט הדגיש כי עצם העובדה שהתובע ואשתו השקיעו במגרש כספים לא הפך אותו לשלהם, מה גם שהנתבעת ובעלה השקיעו גם הם. בנוסף, השופט ציין כי בזמן אמת התובע לא ראה בעצמו כבעל המגרש, שכן נרשם לתוכנית "מחיר למשתכן" שמיועדת לחסרי דיור.
"מי שמצהיר במקום אחד כי אין כל נכס בבעלותו על מנת לזכות בהטבות דיור מרשויות המדינה, אינו יכול 'להתעורר' לאחר מספר שנים ולטעון כי למעשה יש נכס נדל"ן השייך לו, אם כי לא רשום על שמו. מדובר בפעולה הנוגדת באופן מוחלט את עיקרון תום הלב", כתב.
עוד הוסיף השופט כי הצוואה לא יכולה לעזור לתובע, שכן ממילא אין לה תוקף אלא לאחר המוות. בכל מקרה, כפי שטענה הנתבעת, הצוואה דווקא מלמדת שהמגרש שייך לה עד יום מותה.
לפיכך, השופט דחה את התביעה תוך שציין שהתובע יכול לתבוע בחזרה את כספי ההשקעה. התובע חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 15,000 שקלים.
- ב"כ התובע: נרקיס לביא, עו"ד דיני משפחה
- ב"כ הנתבעות: עו"ד לירית אביטל בר נתן
עו"ד רגב אלקיים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.