אם לשני ילדים בני 11 ו-14.5 ביקשה את התערבות בית המשפט לאחר שהבן הגדול ניתק איתה קשר. בהחלטה נוקבת חויבו ההורים לקבל הדרכה הורית ולדאוג לטיפול נפשי לקטין
בתחילת אוקטובר השנה (2021) הגישה אם תביעה בגין ״ניכור הורי, הסתה וחטיפה נפשית חמורה״. היא סיפרה שבנה המתבגר עבר לגור עם אביו ומזה שלושה שבועות מסרב להיות עמה בקשר. השופט ארז שני התרשם שמצבו הנפשי של הנער קשה וחייב את ההורים לקחת אותו לפסיכיאטר. בנוסף הם חויבו לקבל הדרכת הורים, לדאוג שהקטין ידבר עם אמו אחת ליום ויחדש את המפגשים הפיזיים בסיוע שירותי הרווחה.
האם סיפרה כי מזה שלושה שבועות מסרב בנה בן ה-14.5 לשוב לביתה ולשוחח עמה, והוא אף חסם את מספר הטלפון הנייד שלה.
היא הוסיפה כי האב עושה ככל יכולתו כדי לנתק את הקשר ביניהם, והניכור זולג גם לבת הקטנה בת ה-11 עליה מפעיל האב לחצים. האם ביקשה לדאוג לחידוש בהול של הקשר בינה לבין בנה.
האב הגיש תגובה שהשתרעה על פני עשרות עמודים שכללו תמלול שיחות בין הקטין לבין אמו. הוא ביקש לדחות את הבקשה וטען כי ״יש קשר״ טלפוני בין הילד לאמו. עוד טען האב כי אין לפעול לחידוש הקשר בטרם יישמע קולו של הקטין ובטרם תינתן לו עזרה טיפולית.
האב הוסיף כי לבית המשפט אין סמכות לדון במקרה שכן סוגיית המשמורת והסדרי השהיה נדונה והוכרעה בעבר בבית הדין הרבני.
מצב רגשי מורכב
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב הדגיש כי כאשר הורה נותן ״מקלט״ לקטין בזמני שהות שנועדו להורה אחר, הוא נוהג באי חוקיות. כלומר, בלא היתר מטריבונל שיפוטי לשנות את זמני השהות, לא רשאי האב לנהוג גפי שנהג כשאפשר לילד שלילת קשר ישיר (פנים מול פנים) עם אמו. הוא הבהיר כי קשר טלפוני אינו תחליף לקשר ממשי. עוד ציין השופט כי מצבו הרגשי המורכב של הבן אינו סיבה למנוע ממנו קשר עם אמו.
השופט כתב כי התנהגות כזו של הורה מנכר או של הורה המעודד ניתוק קשר כמוה כ״נטילת נפשו״ של קטין בידי ההורה המשפיע, לעתים ממניעים של נקם, לעתים ממניעים של חרדה ולעתים ממניעים זרים אחרים.
בעניין הסמכות הדגיש השופט כי לבית המשפט סמכות עודפת מזו של בית הדין הרבני וחובתו להתערב למען טובתו של קטין.
הוא הוסיף כי הצדדים עסוקים כל כך בשנאתם ההדדית עד כדי כך שלא התפנו להסדיר טיפול לנער שסובל בין היתר מחשיבה רודפנית, הפרעות קשר וריכוז ודיכאון. ״המצב הנוכחי בלתי אפשרי לו שיימשך״, כתב.
בסיכומו של דבר הורה השופט כי לקטינים ימונה אפוטרופוס לדין. בנוסף, הצדדים יפנו לאלתר לפסיכיאטר ילדים לצורך אבחון מצבו הרגשי של הקטין ויפעלו לבצע את המלצותיו. הפרה של הוראה זו תגרור כניסה לתמונה של פקידת סעד.
עוד קבע השופט כי על הקטין לשוחח עם אמו אחת ליום. הוא התרה בשני ההורים שהשיחות לא יוקלטו.
בנוסף הוא הורה לצדדים לפנות להדרכה הורית והדגיש כי לא מדובר בהמלצה. לבסוף ביקש השופט משירותי הרווחה לתאם את ״התנעת״ הקשר הפיזי בין האם לבין הקטין.
האב חויב בהוצאות של 5,000 שקל אלא אם הקשר בין הקטין ואמו יחודש במסגרת הזמנים שנקבעו בהחלטה.
- ב״כ האם: עו״ד לורי גייזלר
- ב״כ האב: עו״ד עינת סיני
עו״ד אביגיל שיינין
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.