האיש נכנס לניתוח אלקטיבי בבית החולים בני ציון בחיפה. כשהיה בחדר התאוששות הוא סבל מפרפור חדרים ומת. קופת חולים כללית והמדינה כבעלת ביה״ח יפצו
ב-2014 נפטר מטופל כתוצאה מאירוע לב בבית החולים בני ציון במהלך שהותו במחלקת התאוששות, לאחר שעבר ניתוח אלקטיבי לכריתת טחורים. אלמנתו טענה כי פטירתו נגרמה עקב התרשלות הצוות הרפואי בביה"ח ובקופת חולים כללית. במסגרת פשרה נקבע כי האלמנה תפוצה ב-2 מיליון שקל. הנתבעות שילמו סך של 1.6 מיליון שקל יחד. בפסק דין בנוגע ליתרה בסך 400,000 שקל קבעה השופטת נסרין עדוי-ח'דר שאת רוב הסכום (340,000 שקל) תשלם המדינה ואת היתר קופת החולים.
בכתב התביעה טענה האלמנה, על בסיס חוות דעת רפואית מטעמה, כי מותו של בעלה נגרם עקב שרשרת של מעשים רפואיים רשלניים. לדבריה, קופת החולים התרשלה בין היתר בכך שלא טיפלה כראוי באנמיה החמורה ממנה סבל המנוח ולא הפנתה אותו לבירור לבבי חרף תלונותיו על חולשה לאחר מאמץ קל, כאבים בחזה וסחרחורות. בנסיבות אלה הגיע המנוח לניתוח כשהוא סובל ממחלת לב לא מאובחנת ומאנמיה חריפה, מה שהוביל לכך שלא שרד.
ביחס לבית החולים נטען כי בדיקת הרופא המרדים הייתה רצופה ליקויים שבאו לידי ביטוי בין היתר בתשאול חסר בנוגע לסימפטומים הקשורים למחלות לב. כך למשל, ברשימה המופיעה בדף ההערכה הטרום ניתוחית קיים שאלון בנוגע למחלות לב ולא ניתנה אף תשובה לשאלות בהקשר זה.
לאחר הגשת התביעה הגיעו הצדדים לפשרה לפיה האלמנה תפוצה בסכום של 2 מיליון שקל. סוכם, כי שתי הנתבעות ישלמו לה סך של 1,600,000 שקל בחלקים שווים ביניהן, בעוד שיתרת סכום הפשרה, על סך של 400,000 שקל, תשולם לאחר שהנתבעות ינהלו משא ומתן ויגיעו להסכמות בנושא חלוקתו ביניהן.
משלא הושגה הסכמה בין הנתבעות, הוגשה תביעה נוספת. במסגרת תביעה זו קופת חולים טענה כי יש להטיל את רוב התשלום על בית החולים. לדבריה, המנוח לא שיתף פעולה עם רופאיו בקהילה, לא הקפיד ליטול את הטיפול התרופתי שהותווה לו ולא הגיע לבדיקות אליהן הופנה. בנסיבות אלה נבצר מרופאת המשפחה להשלים את הבירור הרפואי.
קופת החולים הוסיפה כי בית החולים בו מבוצע הניתוח אחראי לבדוק ביסודיות את החולה לפני כל ניתוח. במקרה זה, ההחלטה על ביצוע הניתוח התקבלה אגב נטילת אנמנזה לקויה ושטחית. המנוח לא נשאל, בשום שלב, אם סבל מקוצר נשימה במאמץ קל או מכאבים בחזה בעת מאמץ, הגם שסבל מהם תקופה קודם לכן.
״ניתוח פשוט״
המדינה טענה כי במכתב ההפנייה מטעם קופת החולים לא הייתה התייחסות מלאה לרקע הרפואי של המנוח ולא צוין שהוא התלונן על כאבים בחזה וקוצר נשימה במאמץ. בנוסף לדבריה, בחודשים שלפני הניתוח המנוח ביקר במיון בית החולים רמב״ם שם ניתנה המלצה להמשך בירור לבבי, אך רופאת המשפחה של המנוח התעלמה מכך.
בחוות דעת רפואית שהגישה צוין כי האוטם הלבבי ממנו סבל המנוח היה ללא סימפטומים, ארע לפני הניתוח ואינו קשור אליו. עוד טענה המדינה כי אף שהמנוח סבל מרמת המוגלובין נמוכה, לא הייתה מניעה לנתחו בשים לב לניתוח הפשוט שעמד לעבור.
בפסק דין שניתן ללא נימוקים קבעה השופטת נסרין עדוי-ח'דר מבית משפט השלום בחיפה כי קופת החולים תשלם 15% מיתרת סכום הפיצוי והמדינה תישא ב-85%.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד סאמי אבו ורדה ואח'
- ב״כ שירותי בריאות כללית: עו"ד הוד סוקול ושות׳
- ב״כ המדינה: עו"ד אלון זאואר ואח'
עו״ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.