ההליך המדורג של בני הזוג להסדרת מעמדה בישראל מכוח חייהם המשותפים נמשך מעבר למצופה ובינתיים האיש הלך לעולמו. בית המשפט לעניינים מנהליים הורה למשרד הפנים לבחון בשנית מתן מעמד עבורה
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה למשרד הפנים לבחון בשנית מתן מעמד בישראל לאזרחית הפיליפינים שבן זוגה הישראלי נפטר. בני הזוג החלו בהליך להסדרת המעמד כבר ב-2008 אולם בחלוף למעלה מעשור הוחלט על סגירתו עקב פטירת האיש. בערעור שהגישה בת הזוג קבע לאחרונה השופט אלי אברבנאל כי לא הייתה למשרד הפנים סיבה מוצדקת למשוך את ההליך על פני תקופה כה ממושכת בניגוד לנהלים, כשבזמן הזה המערערת כבר הייתה יכולה לקבל מעמד קבע בישראל.
המערערת (55) הגיעה לישראל בשנת 2000 עם רישיון לעבודה בסיעוד, שהוארך מעת לעת עד שפג ב-2005. היא המשיכה לשהות כאן ללא רישיון עד שנעצרה ב-2008 בשל שהייה בלתי חוקית.
עם שחרורה ממעצר באותה שנה הגישה המערערת בקשה להסדיר את מעמדה מכוח חיים משותפים עם בן זוג ישראלי. מדובר בהליך מדורג אשר במהלכו בוחן משרד הפנים את כנות הקשר ובסופו אמור האזרח הזר לקבל מעמד קבע בישראל.
תשעה חודשים לאחר מכן, באפריל 2009, הוענקה למערערת אשרת תייר עם אפשרות לעבוד ורק לאחר 6 שנים, ב-2015, שודרג מעמדה והיא קיבלה רישיון המעניק לה תושבות זמנית אשר הוארך מעת לעת עד 2019.
באותה שנה נפטר בן זוגה הישראלי של המערערת. בעקבות זאת נערך לה במשרד הפנים ריאיון שבסופו קיבלה הודעה כי ההליך לקבלת מעמד מכוח חיים משותפים נסגר, אך באפשרותה להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים.
בשנת 2021 נערך למערערת ריאיון נוסף והוחלט שלא להעניק לה מעמד מטעמים הומניטריים. ערר מנהלי שהגישה בעניין נדחה בבית הדין לעררים.
בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, המערערת טענה שלפי נוהל הבקשה לחיים משותפים, המעמד שלה היה אמור להיות משודרג תוך 3 שנים מאשר תייר לתושבות ארעית, אך במקרה שלה זה נעשה רק לאחר 6 שנים מבלי שניתן הסבר שמצדיק את העיכוב. לדבריה, היו בדרך עיכובים נוספים שבלעדיהם היא הייתה אמורה לקבל מעמד קבע בישראל בטרם נפטר בן זוגה.
מטעם משרד הפנים נטען כי העיכוב נבע מספקות שעלו בדבר כנות הקשר בין המערער לבן זוגה. בנוסף, בגלל חקירה פלילית שנפתחה נגד המנוח הטיפול בעניינם הוקפא בין השנים 2012-2014 עד שתיק החקירה נסגר.
לא מקפיא אוטומטית
השופט אברבנאל קיבל את הערעור באופן חלקי. הוא ציין כי לא ברור מדוע לקח תשעה חודשים להעניק למערערת אשרת תייר מרגע שהוגשה בקשת בני הזוג, ולא ניתן כל הסבר לעיכוב של כשלוש שנים בשדרוג המעמד שלה בניגוד לנוהל.
השופט ציין כי משרד הפנים לא הציג ראיות שתומכות בטענתו לספקות בדבר כנות הקשר וכי מעולם לא נשלחו למערערת החלטות שמסבירות או מצדיקות את העיכובים. כמו כן ציין השופט שתיק החקירה שנפתח נגד המנוח לא אמור היה להקפיא אוטומטית את הליך קבלת המעמד.
נקבע שההחלטות על הפסקת ההליך המדורג ואי מתן מעמד מטעמים הומניטריים מבוטלות, ועניינה של המערערת ייבחן מחדש במשרד הפנים. המשרד חויב גם לבדוק האם חלו עיכובים בלתי מוצדקים בהליך המדורג שנמשך 11 שנים. ככל שהיו עיכובים כאלה, יש להתחשב בהם לצד יתר השיקולים.
לא נקבעו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד מתן חודרוב
- ב"כ המשיב: עו"ד שחר טל, פרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)
עו"ד מיטל שוורצברג-חזן
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.