המריבה המשפחתית שהפכה את החיים במשק לבלתי נסבלים המשיכה אחרי שבית המשפט הכיר בדוד כבעל הזכויות. כעת נקבע כי הפינוי יבוצע בתוך 90 יום
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגיש בן ממשיך במשק נגד האחיינים שלו וגיסתו. השופטת אילת גולן-תבורי קבעה כי בפסק דין קודם כבר נפסק שהתובע הוא בעל הזכויות במשק של הוריו המנוחים ולפיכך הוא זכאי לדרוש מהנתבעים להתפנות מהמקום שהחיים בו הפכו בלתי נסבלים בשל הסכסוך הקשה ביניהם. טענתם כי התחייב בהסכם עם אחיו האחרים שלא לסלק אותם נדחתה לאחר שנקבע כי מלבד העובדה שהם לא חלק מההסכם, הרי שבהליך הקודם הם התנגדו לו ולכן הם מנועים מלהסתמך עליו כעת.
לפני מספר שנים הגישו מספר אחים תביעה להכיר באחד מהם – התובע – כבן ממשיך במשק של הוריהם המנוחים. אלא ששלושת ילדיו ואלמנתו של אח נוסף, שהלך לעולמו, תבעו מנגד להכיר באחד מהם כבעל הזכויות במשק.
ביוני 2018 בית המשפט למשפחה הכריע בתביעות וקבע כי הזכויות במשק יירשמו על שם התובע כמי שגר ועבד בו שנים רבות, ומסוגל להמשיך ולקיים אותו.
חודש לאחר פסק הדין הגיש התובע את תביעת הפינוי נגד האחיינים וגיסתו בטענה שהם מסרבים לקבל את הכרעת בית המשפט, מתבצרים במשק שלו, מטרידים אותו ומאיימים עליו. כך למשל, הם הביאו כלבים אימתניים, התקינו מצלמות שפוגעות בפרטיות שלו, הגישו נגד תלונות במשטרה (שכולן נסגרו), השליכו אשפה בשטח ציבורי והעמיסו חפצים.
הנתבעים טענו מהצד השני כי למרות פסק הדין שהכיר בתובע כבן ממשיך, יש להם זכות מגורים במשק מכוח הרשות שניתנה להם על ידי סבם וסבתם המנוחים. עוד הם טענו כי התובע חתום על הסכם בין יורשים שבמסגרתו התחייב שלא לסלק אותם מהמשק וגם פסק הדין הכיר בזכות המגורים שלהם. מכל מקום, הוא לא רשאי לסלק אותם מבלי לשלם להם פיצוי על ההשקעות שלהם במשק.
תוך כדי הדיונים בתיק הגישו הנתבעים ערעור לבית המשפט המחוזי שנדחה. לאחר מכן, שלושה מבין ארבעת הנתבעים פינו את המקום אבל אחד מהם נשאר לגור בו והם התעקשו להמשיך בהליך.
שיבש את שגרת החיים
השופטת אילת גולן-תבורי הבהירה להם כי בפסק הדין נקבע כי הזכויות במשק שייכות לתובע ומשכך הוא רשאי לדרוש את סילוקם מהמקום. בתוך כך היא דחתה את הטענה כי פסק הדין אסר על פינויים שכן לא הייתה כל קביעה שכזו במסגרתו.
השופטת הוסיפה כי הנתבעים גם לא רשאים להסתמך על ההסכם שחתם התובע עם אחיו – ולא איתם. מעבר לכך, הם מנועים מלטעון שההסכם הזה תקף לנוכח העובדה שבהליך הקודם הם התנגדו לו וטענו נגדו.
השופטת הדגישה כי בכל מקרה הנתבעים לא הוכיחו כל התחייבות מצד התובע לאפשר להם להמשיך לגור במשק. היא ציינה כי בעבר אפשר זאת אלא שהדבר שיבש את שגרת חיי הצדדים" והפך את המגורים המשותפים לבלתי נסבלים.
עוד קבעה השופטת כי התובעים נזכרו להגיש תביעות לפיצויים על השקעותיהם רק לאחרונה, ועל כן היא לא תדון בכך ולא תתנה את הפינוי בתשלום הפיצויים. עניין זה יוכרע בנפרד במסגרת התביעות שהגישו.
לפיכך התביעה התקבלה ונקבע כי הנתבעים יתפנו מהמשק ויפנו את כל החפצים שלהם בתוך 90 יום. בנוסף הם חויבו לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 15,000 שקלים.
לפסק הדין בתמ"ש 47158-07-18
עו"ד צביקה גלזר עוסק/ת ב- : נחלות ומשקים במושבים, ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.