הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בטענה שהבנק לקח לעצמו סכומים נמוכים שנותרו בחשבונות שנסגרו. הבנק, שהבהיר כי כבר בשנת 2014 הפסיק את מדיניות זו, הגיע להסדר פשרה עם המבקש.
השופט רחמים כהן מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב אישר הסדר פשרה בין לקוח בנק איגוד לבין הבנק, ולפיו הבנק ישלם כ-130,000 שקל לטובת הציבור.
הבמקש הגיש בשנה שעברה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 7 מיליון שקל נגד הבנק. טענתו העיקרית הייתה כי בזמן סגירת חשבונות של לקוחותיו, נהג הבנק לנכס לעצמו יתרת זכות בשיעורים נמוכים שנותרה בחשבון, מבלי ליידע את הלקוחות בכך. הבמקש טען כי בכך הבנק הפר את הוראות הדין, ובכלל זה את כללי הבנקאות (שירות ללקוח).
הבנק טען כי עד שנת 2014, כאשר חשבונות נסגרו עם יתרה בסכום של 5 דולר או פחות, בין אם מדובר ביתרת זכות בין אם מדובר ביתרת חובה, היתרה אופסה על מנת להשלים את פעולת סגירת החשבון.
הבנק אף ציין כי מאחר שמדובר בסכומים נמוכים יחסית עלות הטיפול בהעברתם ללקוח כמו גם עלות הטיפול בגבייתם (ככל שמדובר ביתרת חובה), אינה כלכלית ואינה מצדיקה את העלויות התפעוליות הכרוכות בכך. כלומר כשדובר על יתרת חובה הבנק ספג את ההפסד.
כמו כן, הבנק הוסיף כי החל משנת 2014 – עוד לפני הגשת ההבקשה לאישור ייצוגית נגדו – הוא חדל ממדיניות זו, וכיום איפוס יתרות בחשבון נעשה רק במקרים של יתרות חובה. לפיכך, הבנק הבהיר כי הטענות העולות בבקשת האישור אינן רלוונטיות לתקופה שממועד זה ואילך.
בסמוך לאחר הגשת הבקשה החלו מגעים בין הצדדים, שהסתיימו בהגשת בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה שאליה הגיעו, כאשר חברי הקבוצה המיוצגת הם כל לקוח שניהל בבנק חשבון בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, וחשבונו נסגר עם יתרת זכות.
על פי ההסדר, הבנק ישלם כ-130,000 שקל "סעד לטובת הציבור", שיועבר לקרן שהוקמו לפי חוק תובענות ייצוגיות, לניהול וחלוקת כספים הנפסקים מכוחו. סכום הפשרה חושב בהתאם לסך יתרות הזכות פלוס הפרשי הצמדה וריביות מסוימות. מסך זה הופחתו 30,000 שקל המשקפים את סך יתרות החובה שאופסו.
יש לציין כי תחילה נציג היועמ"ש לממשלה – שבמקרים מסוג זה נדרש להביע את עמדתו – ביקש לקבל נתונים לגבי כמות החשבונות והפילוח של יתרות הזכות, על מנת להבין מדוע יש קושי לאתר את חברי הקבוצה ולהשיב להם את סכום הפיצוי (ולא כסעד לטובת הציבור). אולם לאחר שקיבל מהבנק נתונים רלונטיים, נציג היועמ"ש הבהיר שאינו מתנגד לאישור ההסדר.
סכום הוגן לעומת הסיכונים
השופט כהן הסביר כי ביחס לשאלת סיכויי התובענה וסיכוניה, יש לקחת בחשבון את טענות הבנק, שלפיהן איפוס היתרה היה עדיף וכדאי מבחינה כלכלית גם לו וגם לחברי הקבוצה, בשל עלויות הטיפול הכרוכות בסגירת החשבון, וכן להתחשב בעובדה שעוד לפני הגשת התובענה הבק כבר שינה את מדיניותו כאמור.
בעיקרו של דבר, השופט סבר כי "הסדר הפשרה כמו גם סכום הפשרה ואופן תשלומו כהעברה לקרן לחלוקת כספי תובענות ייצוגיות, ראויים והוגנים בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, לעומת הסיכונים האפשריים הכרוכים בהמשך בירור התובענה".
בתוך כך השופט אישר את סכומי הגמול ושכ"ט עו"ד שעליהם הסכימו הצדדים – 3,877 שקל למבקש וכ-22,000 שקל לבא כחו.
בסיומו של פסק הדין השופט הורה לבנק לפרסם הודעה בדבר ההסדר, בעיתוני "הארץ" ו-"גלובס".
- ב"כ המבקש: עו"ד טל ספיר
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד שחר הרון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.