תובענה ייצוגית שהוגשה נגד הבנק עסקה בדמי ניהול שנגבו על פיקדונות ניירות ערך. מבחינה משפטית, המחלוקת נגעה לפרשנות תעריפון הבנק. בסופו של דבר העניין הסתיים בפשרה.
שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב שושנה אלמגור אישרה לאחרונה הסדר פשרה בין בנק הפועלים לבין לקוח שבשנת 2010 הגיש תובענה ייצוגית, בטענה שהבנק נוהג לחייב את לקוחותיו בעמלה גבוהה מהמותר בגין דמי ניהול ניירות ערך. במסגרת הפשרה, הבנק יעניק הטבה של מיליוני שקלים ללקוחותיו.
בתביעה טען התובע המייצג כי החוזה הבנקאי והתעריפון של הבנק הקנו לו את הזכות לגבות עמלה מינימלית על נייר ערך מסוג מסוים פעם אחת ברבעון לכל היותר. בפועל, הבנק נהג לחייב לקוחות בעמלת מינימום רבעונית של 11.40 שקל גם אם הם כבר שילמו את עמלת המינימום הקבועה בתעריפון במהלך הרבעון. באופן הזה, למעשה חויבו הלקוחות בעמלות כפולות.
נטען כי הדבר אסור גם על פי "הוראת ההתחשבות" שבתוספת לכללי הבנקאות (שירות ללקוח), שלפיה "עמלת המינימום הנגבית בתום הרבעון או לאחריו תיגבה בהתחשב בעמלות הניהול המינימליות שנגבו במהלך הרבעון, לרבות על ניירות ערך שנמכרו".
כלומר טענת התובע הייתה כי הבנק לא קיים את הוראת ההתחשבות ובכך התעשר שלא כדין כשגבה עמלת מינימום לני"ע יותר מפעם אחת, מבלי להתחשב בסופו של אותו רבעון בעמלה שכבר שולמה.
חברי הקבוצה הוגדרו כלקוחות שנגבו מהם סכומים ביתר על ניהול פיקדונות ניירות ערך בגין אותו נייר.
ב-2013 השופטת אלמגור אישרה את התובענה כייצוגית, לאחר שהשתכנעה שלקוחות אכן יכלו להבין מטבלת התעריפון כי דמי ניהול פיקדון ניירות ערך משולמים לרבעון, ויש להם "תקרה".
אמנם הבנק טען כי היה רשאי לגבות את עמלת המינימום יותר מפעם ברבעון, כיוון שבטבלה לא נכתבה המילה "לרבעון" לצד המילים "11.40 ש"ח לנייר ערך", אך השופטת חשבה שיש אפשרות סבירה כי מי שעיין בטבלה חשב שהיא חלה על כל הרבעון.
מעבר לכך השופטת ציינה שגם לתפיסתו של בנק ישראל עמלת המינימום צריכה להיגבות לפי רבעון ולא על כל פעולה במהלכו.
בהמשך ההליך, ולאחר שהצדדים הגישו ראיות וסיכומים, השופטת הציעה להם להידבר.
כמעט חצי מהסכום
בסופו של דבר המגעים צלחו, ובשנת 2016 הצדדים הגישו הסדר פשרה, שלפיו הבנק יעניק הטבה בסכום כולל של כ-5.5 מיליון שקל לכל הלקוחות שמנהלים פקדונות של ניירות ערך ונגבו מהם עמלות בגין אותו נייר יותר מפעם אחת ברבעון.
ההטבה תינתן באמצעות פטור מעמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך ישראליים באינטרנט, הטלפון הסלולרי ומחשבים ניידים, עד שתגיע לסכומה הכולל.
"הסדר פשרה שלפיו חברי הקבוצה זוכים לפיצוי בשיעור של כמעט מחצית מגביית היתר לפי החישוב המקסימלי הוא סביר, הוגן וראוי בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בדרכי שלום הוא הדרך הנכונה", כתבה השופטת.
בנוסף, השופטת העירה כי ההטבה לפי הסדר הפשרה ההטבה ניתנת לכשמונים אחוז מכלל חברי הקבוצה.
בתוך כך השופטת אישרה לתובע גמול בסך 275,000 שקל, ושכר טרחה לפרקליט המייצג בסך 825,000 שקל. היא ציינה כי סכומים אלה עומדים ביחס הולם לסכום הפשרה, ולהשקעה הרבה שהייתה כרוכה בניהול ההליך.
בסיומו של פסק הדין השופטת הורתה לפרסם את העניין בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"גלובס". עוד נקבע כי תמצית פסק הדין תפורסם באתר הבנק למשך התקופה שבה תחולק ההטבה.
- ב"כ התובע המייצג: עו"ד אמיר ישראלי
- ב"כ הנתבע: עו"ד נעם רונן ועו"ד עפר פליישר
עו"ד אילן קלמנוביץ
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.