ביהמ"ש הפך את החלטת הבנק בנוגע לשיק שלא כובד. השופט קבע שהבנק התנהל באופן סלחני כלפי הלקוחה, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
חשבון הבנק של חברת הסליקה "גמא" הוגבל לאחר שבנק הפועלים החזיר 10 שיקים שלה במהלך השנה הקודמת. לאחרונה, השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון הורה לבנק לגרוע את אחד השיקים ובכך להסיר את המגבלה. זאת, לאחר שקיבל את טענת החברה כי הייתה רשאית להסתמך על כך שלאורך שנים סניף הבנק שלה לא נהג לבטל לה שיקים, אם הפקידה את הכספים למחרת.
חשבונה של החברה, העוסקת במתן שירותים פיננסיים, הוגבל בדצמבר 2017 למשך שנה, לאחר ש-10 שיקים שלה חזרו במהלך השנה הקודמת.
החברה ערערה על ההחלטה וביקשה לגרוע מעשרת השיקים המסורבים שיק בסך של 8,000 שקל, שהוצג לפירעון בספטמבר 2017.
החברה טענה מצידה כי בינה לבין הבנק הייתה הסכמה, שבמקרה בו מופקד שיק לפירעון ובמקביל מופקד שיק לפקודתה, יכובד השיק לפירעון במידה שלאחר פריעתו נשארת בחשבון יתרת זכות. לדבריה, לנוכח התנהלות קודמת של הבנק, שנתמכה בתדפיסי תנועות חשבון, היה לה יסוד סביר להניח כי השיק יכובד.
בנוסף, החברה טענה כי הבנק התחייב ליידע אותה על כל חריגה ממסגרת האשראי. לדברי החברה, יום לאחר מועד הצגת השיק לפירעון היא הפקידה שיק על סך 7,000 שקל ו-650 שקל במזומן – דבר שהיה אמור להספיק לכיסוי השיק ואף להותיר יתרה של 112 שקל בחשבון.
מנגד, הבנק טען בין היתר כי אין לכפות עליו לכבד את השיק, מאחר שבינו לבין החברה לא היה כל הסכם שמחייב אותו לכבד שיקים שבמועד פירעונם אין בחשבון יתרה מספקת. לגרסתו, במקרים בהם כיבד שיקים שהביאו את החשבון לחריגה, היה זה רק עם הפקדת מזומן למחרת.
למרות הגישה המחמירה
בראשית דבריו הזכיר השופט כפכפי כי בית המשפט העליון קבע כי ראוי שהגישה כלפי שיקים ללא כיסוי תהיה מחמירה.
עוד הבהיר השופט כי טענה מצד לקוחות בדבר "הסכם בהתנהגות" מול הבנק, לפיו הוא מכבד שיקים גם כשיש חריגה ממסגרת האשראי היא שכיחה אך קשה להוכחה, שכן ״אין די בפירעון אקראי של שיק זה או אחר כדי להוכיח קיומה של חובה מצד הבנק להמשיך ולפרוע שיקים אחרים״.
עם זאת, השופט ציין כי נציגת הבנק אישרה קיומו של נוהג בין הצדדים, שנתמך בתדפיסי תנועות בחשבון, לפיו כאשר החברה הפקידה כספים למחרת היום בו השיק נמשך מהחשבון – דבר שהביא ליתרה מספקת בחשבון – השיק לא היה מוחזר עקב היעדר כיסוי. לפיכך, הוא קבע שהחברה הצליחה להוכיח קיומו של נוהג בין הצדדים כאמור.
בתוך כך השופט ציין כי הבנק לא מחויב ליידע על כל שיק שמופקד הגורר יתרת חובה בחשבון, וקבע שעיון בתנועות החשבון המפורטות בתדפיסי חשבון החברה מלמד, בניגוד לטענת הבנק, כי: "נהג הוא לעיתים לכבד שיקים שהביאו את החשבון ליתרת חובה, גם אם למחרת הצגתם הופקדו לזכות המערערת שיקים, ולא רק מזומן".
לדברי השופט, החברה הוכיחה כי ביחס לשיק על סך 8,000 שקל, הופקדו למחרת הצגתו לפירעון כספים ושיק בחשבון, שעל בסיס התנהגות הצדדים היה לה יסוד סביר להניח שהבנק חייב לכבד את השיק. משכך נקבע כי השיק יוחרג מהשיקים מהמסורבים.
לנוכח התנהלותה הבעייתית של החברה בנוגע לעמידתה במסגרת האשראי, השופט לא פסק הוצאות משפט לחובת הבנק.
- ב"כ החברה: עו"ד אסף אדרי
- ב"כ הבנק: עו"ד אדם לב
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.