המטפלת לקחה את כרטיס האשראי של האישה ללא ידיעתה ומשכה סכום שהצטבר ל-90,000 שקל. טענת הבנק כי האישה מסרה למטפלת את הכרטיס והקוד הסודי נדחתה
השופטת קרן מרגולין-פלדמן פסקה לאחרונה כי מטפלת שנשלחה מטעם הביטוח הלאומי לסייע לקשישה תחזיר לה 90,000 שקל לאחר שגזלה ממנה את הכספים באמצעות שימוש לרעה בכרטיס החיוב שלה. במקביל, בנק הפועלים שהנפיק את הכרטיס חויב גם הוא להשיב לתובעת את הסכום ברובו, בהתאם לאחריות הקבועה בחוק כרטיסי חיוב. המטפלת חויבה לשפות את הבנק בכל סכום שישלם לתובעת.
התובעת היא קשישה שגרה בדיור מוגן, ושנעזרה בתקופה הרלוונטית (בהיותה כבת 88) בשירותיה של מטפלת מטעם ביטוח לאומי. היא ניהלה את חשבונה במשך שנים בבנק הפועלים, שהנפיק לה כרטיס חיוב.
התובעת סיפרה שבמהלך 2018 המטפלת עשתה שימוש לרעה בכרטיס ללא ידיעתה. לדבריה, את הקוד הסודי המטפלת גילתה במרמה כשעקבה אחריה בזמן שהקלידה אותו באחת ההזדמנויות. המטפלת נהגה לגנוב את כרטיס האשראי מהתיק שלה ומשכה סכום של מעל 100,000 שקל.
התובעת הוסיפה כי כשגילתה זאת פנתה למשטרה אך התלונה לא הסתיימה בכתב אישום. במקביל היא דרשה מהבנק להשיב לה את הסכומים בהתאם לחוק כרטיסי חיוב אך הוא סירב.
המטפלת הכחישה את הטענות. לדבריה, כל המשיכות שביצעה באמצעות כרטיסי החיוב של התובעת נעשו לבקשתה, לאחר שזו מסרה לה את הכרטיס הרלוונטי ואת הקוד הסודי לשימוש.
בין היתר טענה המטפלת כי באחד המקרים התבקשה למשוך כמה אלפי שקלים ולתת לבתה של התובעת, לצורך מימון הוצאות הקבורה העתידיות שלה.
הבנק טען להגנתו כי אין עילה נגדו שכן התובעת מסרה למטפלת את הכרטיס עם הקוד הסודי, כך שהיא לא רשאית לטעון ל"שימוש לרעה" המזכה בהחזר כספי. הוא הוסיף כי דפי החשבון לא מגלים התנהלות חריגה במהלך 2018 כך שלא הייתה לו אינדיקציה לשימוש לרעה בחשבון.
עלייה משמעותית בהוצאות
השופטת קרן מרגולין-פלדמן מבית משפט השלום בחיפה מצאה סתירות רבות בגרסת המטפלת. לעומת זאת, היא קבעה שעדות התובעת כי לא מסרה למטפלת את הכרטיס והקוד הייתה אמינה, והמסקנה היא שמרבית המשיכות בתקופה הרלוונטית לא בוצעו על ידה או בשליחות מטעמה. השופטת ציינה כי בצילומי האבטחה של הבנק נראית המטפלת מושכת כספים מבנקט במועדים, בשעות ובמיקומים שבהם נמשכו כספים מחשבון התובעת.
עוד קבעה השופטת כי בשנת 2018 ניכרת עלייה משמעותית בשיעור ההוצאות, שאינה מתיישבת עם התנהגותה הכלכלית הרגילה של התובעת. היא הוסיפה שמחומר הראיות עלה שהנזק שנגרם לתובעת הוא בשיעור של 90,000 שקל.
להתרשמות השופטת, התובעת לא התרשלה בשמירה על הכרטיס והחזיקה אותו בתוך ארנק, שהיה בתיק בחדר בדירתה. היא הבהירה כי לפי חוק כרטיסי חיוב על הבנק להשיב לתובעת את שיעור המשיכות שבוצעו אגב שימוש לרעה בכרטיס, בניכוי שיעור האחריות המוגבלת של הלקוח (75 שקל בצירוף הצמדה) וסכום נוסף (של 450 שקל בצירוף הצמדה) המבטא את האיחור במסירת ההודעה לבנק.
לסיכום קבעה הושפטת שעל הבנק להשיב לתובעת 87,840 שקל. עוד היא קבעה שעל המטפלת להשיב את הסכום שגזלה, בסך 90,000 שקל. בנוסף חויבה המטפלת לשפות את הבנק בכל סכום בו חויב כלפי התובעת.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד שי שמש
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.